Volume 16

Page 4929

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דוד מערבי (מורובניי)

נולד ביקטרינוסלב (רוסיה) בתרנ''ו (1896). לאביו בן ציון מורובניי.

למד בבית ספר ממשלתי, ואצל אביו (מורה עברי) רכש את השפה העברית וידיעות ביהדות.

בתרע"א (1911), בגיל 15, עלה לבדו לארץ בידים ריקות ונתנסה בנסיונות קשים, שהעשירוהו

בחוויות רבות. בדרך לארץ נעשה מסיק-תנור באוניה ומילא עבודות שחורות ואת מבוקשו השיג - שהגיע לארץ בלי עזרת ההורים.

בירושלים למד ציור ופיסול ב"בצלאל", בתנאי עוני ודחקות. כאשר גם על החיים האלה נסתם הגולל, בעטיה של מלחמת העולם הראשונה, הלך להיות שומר בתל אביב, בשעה שגורשו תושביה ממנה.

מתל אביב עבר לכנרת ליבוש ביצות, ומשם הלך לשמור בכרמי יהודה.

בידים מיובלות ובשרירים דרוכים שקיבל בעבודה הגופנית, באומץ הלב ובבטחון שרכש בשמירה, בידיעות רבות שקנה במוסדות חינוך שונים - בהם נכנס להוראה, כיתר המורים בזמן ההוא, ועשה חיל רב.

ב-1920 נשא לאשה את חנה בת מרדכי דיזיק (משנת 1920 היתה מורה להוראה כללית בבית הספר של הועד הלאומי).

ההשכלה, האמנות והחינוך היוו חלק מנפשו ומרוחו. כאשר הקומפוזיטור יואל אנגל פתח בתל אביב קורסים להשתלמות בזמרה, ובקומפוזיציה הצטרף לקורס.

ניגן קונצרטינה ופסנתר, כשמיטב היצירות המוסיקליות שגורות על פיו. עדינות ונועם התמלא הבית עת שר ומלווה עצמו בפסנתר. הורה ציור וזמרה בתל אביב בבתי ספר יסודיים, בבי"ס למסחר ''גאולה", ובסמינר לגנגות של יחיאל הלפרין.

היטיב לקרוא חמש שפות: עברית, רוסית,

גרמנית, צרפתית ואנגלית, ולא פסק מהשתלם. אפילו בשוכבו כבר על ערש הדווי, שממנו לא ירד, למד איטלקית, בלי עזרת מורה, כדי להנות מהשירים האיטלקים במקורם ששר אותם.

ביתו היה בית ועד למורים לציירים, למנגנים ולזמרים. כל שנזדמן לביתו נהנה מהאווירה האמנותית התרבותית ששררה בו, ומחלקו של מערבי ביצירתה.

בכל מקום היה בן בית, ולא אורח. בן בית באמנות המכחול, בן בית באמנות הקול, בן בית בהוראה ובן בית ב"הגנה". באימוני הבטחון השתתף עד יומו האחרון. בזמן שחש כבר חולשה גופנית ואסור היה לי להתאמץ, לא חדל בכל זאת מהשתתף בפעולות.

היה פעיל בארגון המורים לציור ולזמרה. ניהל מקהלות תלמידים בחגיגות העממיות של הקהק"ל בט"ו בשבט, בהבאת ביכורים ועוד. אירגן מקהלות פועלים ונוער עובד. ערך קונצרטים של אגודת חובבי אמנות וספרות, והכין את המקהלה לאופרה "יהודית והולפרנס" מאת הקומפוזיטור גבריאל גראד.

ידע לתת ביטוי בכתב לעבודתו ודרש תיקונים בהוראת הציור והזמרה. פירסם מנגיגות רבות לשירים בגנים ובבתי הספר. כתב אופרה לילדים בשם "ט"ו בשבט" למלים של המשורר שמואל בס, וחיבר מנגינות לשירי ילדים של לוין קיפניס בספרו "מחרוזת". פירסם ארבע חוברות סולפג'יו להוראת תווים בכתות ד'-ח של ביה"ס היסודי. הוציא שתי חוברות לנגינה בקונצרטינה. והכין כתב יד לספר היסטורי בציור ופיסול, שלא יצא לאור.

נפטר בתל-אביב, י' אדר תש"ה (23.2.1945).

צאצאיו: רינה אשת משה ברזילי (מורה לפסנתר); בהירה (חברה בקיבוץ "מעגן מיכאל", ובנה אבנר קיפניס ).

אליעזר (לייזר) לוין

נולד בהאלאוושטינא, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה) ה' חנוכה תרנ"א (31.12.1891).

לאביו יעקב לוין ולאמו חנה בת זימל פרסיץ (קרובה למשפחת פרסיץ במוסקבה).

קיבל חינוך מסורתי בבולובצ'ינה ואח"כ בבית ספר עירוני בלודז' (פולין).

מוותיקי "פועלי ציון" וחבר מרכז פועלי ציון צ. ס. בפולין. היה חבר בועד פועלי ציון צ. ס. בלודז' שנים רבות, מפעילי פטרונט של קיבוץ הכשרה הכי גדול בעולם, קיבוץ בורוכוב וכו'.

היה חבר הועד ב"אורט" ב"יעיוס", בקהק"ל, בקרן היסוד, במשרד הא"י וכו'.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4929). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4929