Volume 16

Page 4940

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנות 1918-20 יחד עם ש. בן-צבי (ראש עירית גבעתיים אח"כ) רכשו בנגב תבואה עבור "המשכיר'".

היה תושב עזה משנת 1898 עד 1929 (לרגלי המאורעות נאלץ לעזוב את העיר הערבית).

צאצאיו: אברהם, שלמה, יהודה, משה, מרדכי, שרה אשת שמואל אלקיים, חנניה.

אדם ישראל (קופמן)

נולד בזכרון-יעקב בשנת תרנ'"ח (1898).

לאביו יצחק קופמן (חקלאי, מעולי רומניה הראשונים, וממיסדי המושבה זכרון-יעקב, ואשר שימש במשך שנים מוכתר המושבה), ולאמו דבורה בת שצמן (אף הוא ממיסדי המושבה).

למד בבית הספר היסודי בזכרון-יעקב.

עם סיום לימודיו, עבר יחד עם אחיו לעבוד בעבודה חקלאית, בה המשיך עד 1918.

בשנים 1916-17 יסד אגודת נוער במקביל לאגירת "הגדעונים" בשם "התקוה" שסמלה היה "ולמדת בניך קשת". כל חברי האגודה צוידו ברובה ציד, בלי אישור וידיעת השלטון התורכי.

יחד עם חבריו באגודה, היה פעיל למען הכנסת שמירה עברית בכרמי - זכרון, והיה מהראשונים שהתנדבו להיות שומרים עברים בכרמים.

עם גרוש יהודים מיפו ותל-אביב לזכרון-יעקב, שבחלקם שוכנו בזכרון העתיקה, ליד בית הוריו, ובהיותו ניחן בלב טוב, נכנס לפעילות רבה בהגשת עזרה למהגרים, כדי להקל על יסודי הרעב שעברו אז עליהם.

בשנת 1921 עבר לתל-אביב, ועבד כמנהל חשבונות במשרדו של עו"ד דוד מויאל: לאחר שנים מספר נסע לביירות ועסק בהוראת השפה העברית לנוער יהודי שם, בראותו בכך שליחות חינוכית - לאומית.

מבירות נסע למצרים ועבד כמנהל חשבונות בכרמל מזרחי, תקופה קצרה, כי אכפו עליו געגועימולדת והחליט לחזור לזכרון יעקב, מקום לידתו.

בשובו לארץ נשא לאשה את שרה בת אבא קוטלר מתל-אביב.

מיד לאחר הנשואין חזר עם אשתו לזכרון ונתמנה למזכיר הועד החקלאי.

היה הרוח החיה בנוער הזכרוני, בפעילות "המכבי הצעיר" כאשר שימש במשך שנים רבות, כראש אגודת "המכבי", ובתקופת פעילותו זו, חידש את פעילות תזמורת המכבי.

בשנות ההעפלה והמחתרת, הושיט מלוא עזרתו, בכל חום לבו וההתלהבות, המסירות והנאמנות, לתנועת המאבק לשיחרור הארץ משלטון זר ועמד לימין המחתרות, וסייע רבות בידי אנשיהן.

כן הושיט עזרתו בהעברת מעפילים למקום מבטחים.

היה בעל מזג טוב. נעים הליכות. נדיב-לב. ידו ולבו היו פתוחים לכול. איש-רעים, ידיד וחבר טוב, מסור ונאמן. ביתו שימש מעין לשכה לעזרה סוציאלית בזעיר-אנפין, כל קשה-יום ומר נפש, ידע את כתובתו, ובהיותו מחונן בלב מלא רגשי-אנוש וחמלת-אדם, לא חסך ממנו כל טירחה ועמל לעזור לכל כושל ומט.

נפטר ביום י"א באייר תשי"ח (1.5.1958) ונטמן בבית העלמין בזכרון-יעקב.

צאצאיו: יצחק (עובד בחברת החשמל בחיפה, נשוי למרים לנדס); אשר (סוכן ביטוח, נשוי לעדנה קובו).

נכדיו: שולמית, אביעד-אדם.

ד"ר יונה דוד

נולד ביוולרי (יאסי) רומניה, י"ג אלול תרע"ט (8.9.1919).

לאביו מרדכי בן אברהם אליעזר ולאמו היינה רייזה בת חיים מאטוס.

קיבל חינוך מסורתי וסיים ישיבת "בית אהרן" ביאסי ב-1935. סיים באוניברסיטה בבוקרשט למדעי רוח והתמחה באסתיטיקה ובפרלולוגיה רומנית (1947). קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת תשכ"ה (1965).

היה חבר ועד הפועל של ההסתדרות הציונית ברומניה.

היה פעיל בעליה ב' ואחראי למחלקת התרבות של תנועת הנוער "הבונים" ושל ההסתדרות הציונית ברומניה.

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4940). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4940