Volume 16

Page 4946

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נבחר כחבר הועד המרכזי וערך את בטאוניו (ברוסית) "דרכנו" ו"ידיעות" (ביולטין איפורמאטיבי), בהם פירסם מאמרים ופיליטונים.

ביוני 1925 נאסר ב"עוון" עשייתו הציונית ונידון לגירוש אדמיניסטראטיבי בחבל נארים שבסיביר. בהשפעתו של המוסיקולוג הנודע, פרופסור דוד שור (ראה ערכו בכרך ד'), הסכימו השלטונות הסוביטיים להחליף את גזירת הגירוש של האסירים הציוניים בסיביר לגירוש מגבולות רוסיה לארץ ישראל. לפי "חליפין" אלה שוחררו, לאושרם, אלפי גולים ציוניים מערבות סיביר - והוא ביניהם.

בשני בנובמבר 1926 הגיע לחופי ארץ ישראל. השתקע בירושלים מתוך מחשבה להמשיך בלמודיו באוניברסיטה העברית הצעירה, ב"מכון למדעי המזרח", שהיה רק בהתחלתו, ולפיכך לא מצא מקום בו, כי ידיעותיו בשטח זה היו רבות יותר.

באותה שנה נשא לאשה את לאה בת מנחם ליין (ראה ערכה בכרך הזה).

ב-1927 עבר לתל-אביב לפי הזמנתה של "משלחת חוץ לארץ" ליד ההסתדרות המאוחדת של הנוער הציוני ברוסיה והוטלה עליו הכנת הקובץ באידיש על מצב הנוער הציוני בברית-המועצות, בשם "אין קלעם", שהופיע במאה עמודים. הקובץ נשלח לקונגרס הציוני ה-15 בבאזל (1927) ונפוץ גם בפולין ובאמריקה, וזכה להערכה נלהבת.

מאז החל בפעילותו המסורה, שהיא לו עבודתהקודש, בה מתמיד עשרות שנים, למען ריכוז החומר על תולדות התנועה הציונית ברוסיה ולהצבת ידושם לה.

ב-1928 פירסם שאלון בעברית וברוסית הנועד לאסירי-ציון, שהגיעו לארץ, לשם רכישת חומר אודות קורות הרדיפות בציונות שברוסיה הסובייטית. במשך זמן קצר ריכז כ-350 שאלונים, בצירוף זכרונית, רשימות ו-50 תמונות, ששימשו לו יסוד להדפסת ספרו הראשון בעברית "עשר שנות רדיפות" (הוצאת הועדה ההיסטורית של ברית "קיבוץ גלויות", 1930).

עבד בבית-חרושת לסבון ביפו, בבית-חרושת לשיניים תותבות בתל-אביב, בהנהלה של השבועון "מאזניים" ומשנת 1933 עד צאתו לפנסיה בעירית ת"א, בתחילה כמזכיר המערכת של "ידיעות תלאביב" ואחר-כך בעבודה פקידותית.

עוד בשבתו על ספסל בית-הספר אחז בעט, בחורזו שירים בעתוני התלמידים. ב-1918 היה חבר באגודת המשוררים במוסקבה. מטעם האגודה לספרות בעיר בוגורודסק, שבכתב-העת שלה פירסם שירים, השתתף כציר בועידה המחוזית של העתונאים בניז'ני-נובגורוד.

בתקופת "הפוליטיקה הכלכלית החדשה" (נא"פ) הצליח מרכז "החבר" להשיג רשיון להוצאת ירחון רוסי מוקדש לעניני הנוער הלומד, בשם "הסטודנט היהודי" (1922). בכתב-עת פירסם מאמרים ספרותיים,

בחתימת: רפאלי, על-שם אביו רפאל, ומכאן עיבור שם משפחתו הלועזי. בלחץ ה"יבסקציה" (הקומוניסטים היהודים) נסגר הירחון, שהוא טרח בעריכת גליונו האחרת (מאי 1923).

בשנים 1925-1923 פירסם שירים ומאמרים בבטאון המרכזי הרוסי של "צעירי ציון" במוסקבה, בשם "הארץ והעבודה" (הופיע בשיכפול). ב-1924 הוציאה מפלגת "צעירי ציון" במוסקבה קובץ גדול בלתי-ליגאלי (רוסית) לזכר ד"ר הרצל, במלאת 20 שנה לפטירתו. הקובץ נפתח בשירי "נשיאנו הראשון", שתורגם לעברית בידי מרים ברנשטיין כהן ונדפס ב"דבר השבוע" (יולי 1949). השיר פורסם גם בבטאון הרוסי של ההנהלה הציונית בלונדון "ההישג" (אבגוסט 1927) והועתק בביולטין הרוסי של איגוד ועלי סין בתל-אביב (1955) וכמוכן בתרגום אידי (פעמיים) בירחון "פאלק און ציון' (ירושלים). אף כאסיר בבית-הכלא הוציא יחד עם שלמה (זיאמה) זרחי גליון ברוסית, כתוב בעפרון, שהועבר בחשאי בין האסירים הציונים בביתהסוהר.

פרט לספרו הנזכר "עשר שנות רדיפות", שעליו אמר ח. נ. ביאליק : "ראוי ספרו של צנציפר, שיתפרסם בשבעים לשון ויתפשט במאה ועשרים ושבע מדינות ויקראו כל באי-עולם ויראו מה עוללו לנו ולבנינו ברוסיה" - הופיע ב-1941 ספרו "הציונות ברוסיה" (הספריה לנוער של הקרן הקיימת לישראל).

ב-1951 הופיע ספרו "פעמי הגאולה" על הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917, עם מבוא מאת הפרופסור ד"ר יוסף קלוזנר (הוצאת ג. טברסקי). ב-1956 ראה אור ספרו השני, כהמשך לראשון, "במאבק לגאולה", ממהפכת 1917 עד ימינו (הוצאת "דבר" ו"עיינות"). שני הספרים המרשימים האלה באיכותם ובכמותם, המוקדשים לנאמנים אשר הלכו לעקדה למען ציון, שהופיעו במתכונת אלבומית משובחת, בליווי קרוב לאלף וחמש מאות תצלומים, תעודות ומיסמכים ארכיונייםהיסטוריים בעלי-חשיבות - הביקורת המרה עליהם את ההלל, וכדברי ד"ר קלוזנר: ספר יחיד במינו. ולא רק ספר גדול בערכו ונפלא בהדרו החיצוני, אלא גם מפעל לאומי ממשי.

שני הספרים האלה זיכו את המחבר ב"פרס אוסישקין" על-ידי חבר השופטים: זלמן שזר (נשיא המדינה כיום), ד"ר יוסף קלוזנר וד"ר צבי וויסלבסקי.

עוסק בעבודה פובליציסטית. פירסם מאמרים ב"דבר", "הארץ", "על המשמר", "העבר", קובץ לתולדות הציונות "שיבת ציון", בעתונות של חברת "מגן" ועוד.

השתתף כחבר המערכת של הקובץ "קציר" (1964) לתולדות התנועה הציונית ברוסיה, בו תרם מחקר מפרי-עטו בן 60 עמוד על 3 הועידות הראשונות הארציות של ציוני רוסיה (ווארשה, מינסק,

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4946). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4946