Volume 16

Page 4994

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דתית בא"י ; 42) "מדע הטבע ובריאת העולם" (ש. ב. אולמן) ; 43) "שומרי הגחלת" (עם הרב א. שאולי בניו-יורק).

כ-924 פירסומים, ספרים, מחקרים, מאמרים. כ-160 פירסומים הופיעו משנת תרצ''ו (1936) בעריכתו בהוצאת הספרים הארץ-ישראלית שלח. מדבריו תורגמו לשפות שונות. כתב ביידיש, לאדינו, רוסית, צרפתית, אנגלית, בולגרית וגרמנית.

מכינים הוצאת כל כתביו בכמה כרכים "ספר יובל" ל-60.

הוא מכין "כל כתבי ד"ר אברהם אליהו הרכבי ז''ל ועוד. בינתיים יצא ספר "תשובת הגאונים" עם הקדמתו.

עובד בן עמי (דנקנר)

(ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 1024)

יו"ר "הוצאת מודיעין בע"מ" (עתון הערב "מעריב").

ממיסדי "מעריב".

יוזם ומייסד עיר הנמל אשדוד ויו"ר קי. בי. ע. קבוצת בוני ערים בע"מ (החברה הבונה ומפתחת את אשדוד).

היה נשיא התאחדות תעשית היהלומים בישראל עד שנת 1932.

חבר חבר הנאמנים של "האוניברסיטה העברית" בירושלים ושל "מכון ויצמן למדע" ברחובות.

חבר הנהלת האוניברסיטה של תל-אביב.

לשעבר, חבר נשיאות התאחדות בעלי התעשיה בישראל.

השתתף בשליחויות של המגבית המאוחדת ומלווה העצמאות לארצות הברית ודרום אמריקה.

יושב ראש של דירקטוריון "בנק קופת עם בע"מ".

השתתף בקונגרס של ראשי עיריות.

פעיל במפעלים צבוריים שונים.

בשנת תשכ"ו, כשמלאו לדוד בן-גוריון 80 שנה, ארגן ועמד בראש ועד צבורי שדאג לתת הערכה רצויה ליובל הגבורות.

איגנץ (יצחק) ליפינסקי

נולד בקוסוב (גליציה) בשנת תרס"ז (2.2.1907).

לאביו ברוניסלב (בנימין) ליפינסקי (יולד בטשרנוביץ 1878) ולאמו חיה (נולדה בקוסוב 1880).

קבל חינוך מסורתי כללי. גמר בבית ספר עממי את המקצוע של אריגת יד של שטיחים.

בגיל 19 נתמנה למנהל בית חרושת לשטיחים, וכעבור שנתיים נהיה לעצמאי. בחריצותו ובזריזותו כותרו מעשיו בהצלחה.

עוד בגיל צעיר החל להתענין בפעולות חברתיות, בעיקר בבעיות חברתיות במטרה לעזור לזולת כשהוא נצרך או נמצא בצרה.

סבל בשלטון הנאצי. השתדל בימים הקשים ההם לעזור בכל מקום שנדרש. מגיטו וממחנה הגיע בשנת 1943 בדרך זרוע קוצים לבודפסט. ב"אודיסיה" זו הביא מספר רב של פליטים לבודפסט ופעל שם במחתרת למען אחיו לצרה (זה היה במיוחד לאחר 19.3.1944, לאחר כיבוש בודפסט ע"י הגרמנים) ממש בסכנת מות. השיג בגדים, מגורים ומזון, דאג לרשום

אותם במשטרה לקבלת תעודת "אריאר".

חפש ומצא דרך להביא יהודים באופן בלתי חוקי לרומניה ומשם יכלו, גם באופן בלתי ליגלי, להגיע לא"י. וכך ניצלו רבים ממחנות ההשמדה של הגרמנים.

היה בקשרים אם הנהלת הג'וינט בהצלת מספר רב של פליטים ממוות.

למרות שנעצר פעמים רבות הצליח תמיד לברוח מה"מילוש" המקומי ומצפורני הס.ס. הגרמני ולהמשיך בפעילותו הבלתי חוקית תוך סיכון חייו.

הצליח בין היתר להציל 60 ילדים בגיל 5-16, אשר היו במעון ילדים שהוא ניהל ב-ואץ, בקרבת בודפסט. על סמך קשריו עם שלטונות הונגריה הצליח להוציא את הילדים האלה מהמחנה ולהעבירם לבתי משפחות לא-יהודיות בבודפסט. הודות לזה ניצלו רוב הילדים. כיום, חיים מהם בישראל ובארצות שונות.

לאחר ההתמוטטות היה בין המייסדים של הועד הפולני בבודפסט (ברחוב מאדיאר אוצה 5) לביא לעזרת אלפי חולים, מורעבים ומיואשים ממחנות וגיטאות ונתנו להם חיים חדשים. הוא פעל שם ללא הרף - יומם ולילה ונתן לפליטים הרבים עידוד לחיים. עזר אח"כ לרבים מהם לעלות לא"י באופן בלתי חוקי ע"י ארגוני העליה הבלתי ליגלית. הועד עזר גם לרבים אחרים לחזור לפי בקשתם למולדת הפולנית.

מבודפסט עבר לוינה והיה בין המייסדים של הועד הפולני בוינה.

בסוף 1952 עבר לפרנקפורט. בשנת 1962 ייסד ביחד עם כמה עסקנים את איגוד הפליטים היהודים

APA citation

Tidhar, D. (1967). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 16, p. 4994). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/16/4994