Volume 17

Page 5123

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לא נמנה עם בעלי הבתים העשירים שבעיר, ולא היה כמוהו טהור לב ואציל נפש). ולאמו גיננדל בת יצחק ויינדלינג (ממשפחת רבנים גדולים. את אמו העריץ ולא בשל אבותיה, אלא בשל תושייתה ואומץ לבה, בשל יכולתה המופלאה לנהל בית גדול כזה בלי שיוכר בה המאמץ, בשל האהבה ואורךהרוח שמצאה בשביל כל ילדיה וכל נכדיה וכל שאר בני אדם שנזדקקו לעזרה ולעצה).

קיבל חינוך מסורתי "יסודי התורה" בעיר אנטווארפן שבבלגיה, אחר-כך בישיבה שהיתה קשורה בבית-ספר זה ובישיבת הרב עמיאל ז"ל בבלגיה. במקביל בית-ספר תיכון מסחרי.

עלה לארץ באניית מעפילים "פאריטה" ביוני 1939.

ב-1939 עבד כפועל בעבודות עידור וסבלות בפרדס.

אביו, אמו ותשעה מאחיו ואחיותיו נשרפו באושוויץ.

עשה לילות בבתי דפוס קטנים ולמד את מלאכת העתונאות מעתונאים ומפועלי דפוס, אבל בעיקר משגיאותיו.

למד תורת עתונאות מזאב זבוטינסקי ומד"ר עז ריאל קרליבך.

משנת 1940 החל לעסוק בעתונאות. מאז ייסוד "מעריב" (עתון ערב בתל-אביב). הוא מעורכיו וחבר מועצת המערכת. משתתף בקביעות בדברי פובליציסטיקה.

היה בעורכי ספר השנה של העיתונאים.

בשנת 1941 נשא לאשה את מלכה בת עקיבא איזנבלט.

ספריו: "אלבום הרצל" (עם אהרן קלאוס, תש"ך); "אלבום העולים" (עם חיים גורי . מבוא: משה שרת , 1963); "הרפתקאות אפריקניות" (על תולדות אפריקה, כמה מהדורות).

תרגומיו: "הכושי מסקוטסבורו" ל-א. קונדר (תשי"א); "סטלין" לי. דויטשר (עם ב. אליאב. תשי"ב ואילך); "מלחמה או שלום לג. פוסטר דלס (תשי"ב); "תולדות האנושות" לה. ו. ואן-לון

(תשי"ב); "מאו-טסה-טונג" לפ.ס.ר. פין (תשי"ב); "מרגלי בני" לא. מורהד (תשי"ג) ; "אבשלום" לה. ספרינג (תשי"ג ואילך); "יומנה של נערה" לא, פראנק (תשי"ג ואילך); "יאבד יום" לג. גורדון תשי"ד); "וינסטון צ'רצ'יל" לס. ל. טלור (תשי"ד); ספריו של ז. קונטנו: "התרבות הפניקית" (תשי"ד) ו"התרבויות הקדומות של המזרח הקרוב" (1962); ספריו של ק. ריינולדס: "אני, וילי סאטן" (תשי"ד), ו"בית-דין" (תשי"ד); "זעקת האמהות" למ. תומפ סון ( 1954) ; "מעבר לחומות" לא. קרונין (תשט"ו); "בלי מדים" לוו. קורסרי (1955 ואילך); "שרה דאין" לק. גסקין (תשט"ז); "סטאלה" לין דה-הרטוק (תשי"ז); "אנשים קטנים בעולם הגדול" לד. דולרד (תשי"ט); "פנים חדשות במראה" לי. דיין (תשי"ט); "בן תערובת לי. פבריציוס (1959); "אלטנוילנד" לד''ר תיאודור הרצל (בצירוף חומר תיעודי ותמונתו, 1961); "אלכסנדר הגדול" לפ. קלושה (1963); "התרבויות הראשונות" לז. גבריאל לארו (1964); "אבא גוריו" לבלזק (1965) ו"חיי מיכלאנג'לו" לא. סטון (1965); "איש המים" לואן סכנדל (1967).

בניו: משה אליעזר, אריה.

עזריה רפופורט

נולד בתל-אביב, ט' אייר תרפ"ד (13.5.1924).

לאביו אליהו (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו יוכבד בת צבי לרינמן (שעסק כל ימיו באיסוף אימרות החכמה בספרות העברית העתיקה על כל

סעיפיה. הספיק לראות בדפוס את החלק הראשון ממפעלו המונומנטלי "אוצר אמרי אבותי - אנציקלופדיה לתלמודים ולמדרשים ולספרי ראשונים" ראה את הערך שלו בכרך זה).

קיבל חינוך עברי וכללי בבית-הספר אחד העם ובגימנסיה "בלפור" בתל-אביב. שנתיים למד באוניברסיה העברית בירושלים והשתלמויות בארצותהברית באמנות ובקולנוע.

הופיע על בימות "הבימה" ו"אהל" וכן בסרטים ישראליים ואחרים.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5123). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5123