Volume 17

Page 5124

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השתתפות בפסטיבלים הישראליים והנחיית הטכסים הרשמיים של "המכבים", "הזמריה" ומפגנים ממלכתיים ובינלאומיים בימי חגיגות העצמאות, בחנוכת בניין הכנסת וכו'.

מנחה-עורך תוכניות ב"קול ישראל" ומבקר הקולנוע של עתון הערב "מעריב".

הנחייה של מופעים פומביים וממלכתיים ועריכת תוכניות ב"קול-ישראל".

עורך-מבקר, בעל טור קבוע ב"מעריב".

מרצה על תיאטרון וקולנוע.

בקורות על אמנות בישראל בעתונות האמריקאית (Billfoart Variety).

כל השנים היה חבר ההגנה, במלחמת העולם השניה התגייס לפי צו המוסדות הלאומיים לגדודים העברים בצבא הבריטי, שירת בצה"ל.

בשנת 1952 נשא לאשה את רות בת מיכאל זקהיים.

חבר ועד תא מבקרי הקולנוע באגודת העתונאים.

חבר ועדת התוכניות של בית ציוני אמריקה בתלאביב.

חבר ועד מועדון "וארייטי" ישראל.

נסע 3 פעמים בשליחות המגבית היהודית המאוחדת וייצוג רשמי בפסטיבלים בינלאומיים לסרטים בארצות-הברית ובאירופה.

צאצאיו: חנני, טלי, יעל.

אהרן שידלובסקי

נולד בעיר הון פלד ואהלין (רוסיה), א' טבת (סוף חנוכה) תרנ"ב (1892).

לאביו מנשה ולאמו צפורה בת שמואל רוטנברג (ממשפחות: האדמו"ר גור, אדלר וקמינר) .

קיבל חינוך מסורתי וכללי. עלה לארץ ב-1912.

עבד בחדרה, בסג'רה ובכנרת.

בחודש סיוון תרס"ח (1908) נוסדה חוות כנרת חוות הכשרה של המשרד הא"י, בגליל, באדמת "דלייקה" ועליית הקבוצה הראשונה בת שמונה חברים. כשנרכשה אדמת "כפר אוריה" על יד חולדה, פנו אז ראשוני כנרת לחברם מאיר רוטברג (ראה כרך ד', עמוד 1748) בשם מרכז פועלי יהודה לבוא לעזרת הקמת הכפר. בתוך החצר עבדה אז קבוצת חברים חלוצים מאמריקה בשם "האיכר הצעיר" אשר בראשה עמד אליעזר ליפא יפה (ראה כרך א', עמוד 395). הם הכשירו עצמם לחקלאות בגולה - באמריקה והיו חקלאיים טובים. הם עברו את שנת הכיבוש הראשונה מתוך הצלחה רבה ורכשה את האדמה על כל גבולותיה מידי השכנים הערבים אשר חמסוה בכח. לפי בקשת המשרד הא"י הוצע להם לקבל על עצמם את עיבוד אדמת קיבוץ כנרת.

ביום ב' חשון תרע"ד (9.11.1913) חזרה לכנרת קבוצה מגובשת מכפר אוריה, בת 13 חברים ו-3 חברות, ובהם מאיר רוטברג, נח נפתולסקי, בן-ציון ישראלי, יהודית ואברהם קרביצקי, יצחק פיינרמן, אהרן שירלובסקי, דוד פ (?) יהושע א. (אדלר), א.ד. גורדון, יוסף זלצמן, יצחק טבנקין, אוה טבנקין, חיה ישראלי, ב. ברנשטיין ואלכסנדר ג.

בן-ציון ישראלי (ראה כרך ששי, עמוד 2570) כותב: המאורע הגדול בחיינו באותה שנה היה בואה והצטרפותה אלינו - חבורת החברות : לאה מירון, שרה שמוקלר, רחל כצנלסון, בתיה ברנר, בתיה שיין ואתן ברל כצנלסון (ראה כרך רביעי, עמוד 2077).

נשא לאשה את עליזה בת יעקב ציטליאוניק (ראה את הערך שלה בכרך זה).

יוסף טרומפלדור (ראה כרך ד', עמוד 1588) שנימק את יציאתו מהארץ בפרוץ מלחמת העולם הראשונה - כעניין פוליטי-ציוני. מלחמה נגד תורכיה מתוך סיכוי לקרב את הגשמת הציונות בעקבות חלוקתה ,כי אין תקוה מתורכיה מבחינה ציונית. ונימוק אישי - הוא נשבע שבועת אמונים לרוסיה כחיל ולא יפר את שבועתו, הוא יכול להלחם בתוך רוסיה על שינוי משטרה אבל בשום פנים לא ילחם בה מן החוץ (מדברי יצחק טבנקין ששוח עם טרומפלדור, בחוברת "חצי יובל שנים של דגניה", תל-אביב, תרצ"ה, עמודים 124-125).

אהרן שידלובסקי הנ"ל מוסר, כי ערב צאתו שוחח עמו טרומפלדור וניסה להשפיע גם עליו לצאת מן הארץ לימי המלחמה. נימוקו העיקרי היה כי חובה סוציאליסטית היא להלחם לצד מדינות ההסכמה נגד גרמניה (ספר תולדות ההגנה, כרך א', - 1, עמוד 751).

עליית האורווה של כנרת שימשה כמחסן נשק מרכזי להגנת הגליל וממנה חולק למושבות הסביבה, ששילמו עבורו מכספן. הכסף הוצא שוב לצרכי רכישת נשק חדש. הממונים על המחסן בכנרת היו חברי הקבוצה, אהרן שידלובסל קי ואהרן שר , שהיו נאמנים גם על חברי "השומר" וגם על ה"גימנזיסטים", והיו מקיימים בנאמנות את הוראות שני ה

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5124). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5124