Volume 17

Page 5137

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"רשימות חייל עברי" (תש"ד).

הספר "מכתבים מן המדבר" תורגם גם לספרדית.

צאצאיו: דבורה (מאשתו הראשונה); רן, גיו רא, עירית (מאשתו השניה) ; ורד (מאשתו השלישית).

עליזה שידלובסקי

נולדה ברומני, פלך פולטנה (רוסיה), בשנת תרנ"ה (9.3.1895).

לאביה יעקב ציטליאונוק (היה בעל בית מלאכה לתיקון מאזנים ומשקלות שירש מאביו. בצעירותו היה חבר בהגנה העצמית. אחד מאנשי ס.צ., בפרעות 1905 נהרס בית המלאכה) ולאמה צפורה לבית קורפיצקי.

קיבלה חינוך כללי רוסי.

לפני שעלתה לארץ למדה מלאכה, עשיית כובעי גברים.

בשנת 1913 עלתה לארץ.

היתה תלמידה כשנתיים וחצי בחוות הלימוד לצעירות של חנה מייזל-שוחט בכנרת (ראה כרך ט"ו, עמודים 4745-46) שיסדה בשנת 1911. אחרי

שחנה מייזל נסעה לגרמניה, המשיכה עליזה שיד לובסקי יחד עם כמה חברות לנהל את החווה, שנמסרה אח"כ לאנשי "האכר הצעיר" מאמריקה ואלי עזר יפה ומלך לוין בראשם.

עליזה עברה לעבוד בכביש עפולה-נצרת.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלה ההתעתמנות וה"עמליה" (עבודה צבורית, בלי תשלום...) השלטונות התורכים תפסו אנשים ברחובות פתחתקוה ובשאר חלקי הארץ.

בכדי להבטיח את העבודה העברית במושבה, אחרי שהיה מחסור בפועלים יהודים, פנה אברהם הרצפלד (ראה כרך שני, עמוד 988) לחברה שרה מלכין בהצעה לארגן קבוצת פועלות לבוא לעזרה בפ"ת ולמלאות תפקידי החברים שנאסרו. בין החברות היו: עליזה שידלובסקי (אז ציטליאונוק), שרה

מלכין, חמדה ופסח אברמסון. עליזה ניהלה את לשכת העבודה, ויחד עם חברותיה גם את מטבח הפועלים (מדברי אברהם הרצפלד בספרו).

באמצע הקיץ 1917 הגדילו את הקבוצה ונצטרפו אליהן חיותה בוסל ולאה ביזר ועוד חברות כ-16 במספר. אז נוצרה אפשרות להגדיל את המטבח ולשפרו. היו אופות לחם ומוכרות אותו בזול לתימנים ולמשפחות פועלים. קראו להן "קבוצת הגליליות". עיבדו את חלקת האדמה שליד הקלוב. את פרי עמלן היו מביאות למכירה בשוה כדוגמת הערביות מהכפרים. היו לחברות הקבוצה גם ימים קשים היות והיה חוסר עבודה ורעב.

בשנת 1919 יסדה חנה מייזל מטבח הפועלים בת"א, אשר שירת את חלוצי העליה השלישית וגם שימש לקורסים לבישול לחלוצות. עליזה ניהלה את המטבח שהכין מאכלים ל-300 חלוצים.

נקראה לקבל תפקיד במועצת הפועלות בתלאביב. נתבקשה ע"י חנה מייזל לנהל בחווה שהקימה בפתח-תקוה, קורס לגידול ירקות.

בשנת 1922 הצטרפה לקבוצת כנרת, ושם נישאה באותה שנה לאהרן שידלובסקי (ראה את הערך שלו בכרך זה).

בשנת 1932 נשלחה ע"י הועד הפועל של ההסתדרות למרכז החלוץ הפועל למשך שנתיים. חזרה לארץ בשנת 1934. בשנת 1936 נשלחה בשליחות ארגון נשים ציוניות ("פייוניר וואמן") לארצות הברית, האגודה המקבילה התומכת במועצת הפועלות של ההסתדרות. חזרה כעבור 10 חדשים.

בשנת 1949 נקראה לנהל מחלקת העליה במועצת הפועלות.

בשנת 1951 הטיל עליה הועד הפועל של ההסתדרות, את הנהלת "משען", ומאז היא פעילה במוסד חשוב זר, בתור יו"ר ההנהלה.

בשנת 1953 נשלחה שוב לארצות הברית לאותה מטרה (כנ"ל).

בשנת 1953 נשלחה לארצות הברית לפעול במגבית ההסתדרות.

בספר "העליה השניה" (תש"ז) בעמודים: 554 כתבה מאמר מזכרונותיה - "חבלי קליטה"; ב-654 "בשנות מלחמה ומצוקה"; ב-774 "בית העלמין של כנרת".

בנותיה : ריקה אשת מרדכי שלו , ד"ר (לרפואה); הדסה אשת מכבי דין (פתח-תקוה).

יוסף נדבה

נולד בבאלטה (אוקראינה, רוסיה), ט' בתשרי תרע"ו (17.9.1915).

לאביו עזריאל ולאמו בריינה בת אברהם עבר לנ דאו.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5137). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5137