שרה בנבנישתי
נולדה בנוה צדק, יפו בשנת תרנ"ו (22.5.1896).
לאביה חכם (הרב) יוסף שמחון ז"ל (מורה ראשון לעברית חיה ביפו. ראה כרך ראשון, עמוד 183) ולאמה רחל בת הרב שמעיה כהן מירושלים.
גדלה ברוח העברית אותה ספגה מאביה. סיימה את "בית הספר לבנות" של חובבי-ציון בהנהלתו של ד"ר ניסן טורוב (ראה כרך ה', עמוד 2446).
למרות המסגרת הדתית בה חונכה בבית, היתה חלוצת הנוער הספרדי בחינוך החילוני בגימנסיה העברית "הרצליה". בשנת 1909 היתה הבוגרת הראשונה כספרדיה, שסיימה את הגימנסיה הנ"ל בהנהלתו של ד"ר בן-ציון מוסנזון (ראה כרך שני, עמוד 645) וד"ר חיים בוגרצוב (אח"כ: ד"ר בוגר . ראה כרך שני, עמוד 1016).
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) היתה בין היהודים המגורשים למצרים. שם לימדה עברית לבני הגולים במשך 5 שנות המלחמה, וכך התמחתה בהוראה.
במחצית שנת 1919 חזרה לארץ ונתקבלה כמורה בבית הספר לבנות, בהנהלת יחיאל יחיאלי (ראה כרך שני, עמוד 586).
בשנת 1920 נישאה לעסקן עדת הספרדים דוד בנבנישתי , שהכירה באלכסנדריה בימי הגירוש הנ"ל. בסוף 1928 נבחר כחבר במועצת עירית תלאביב, מטעם המרכז המאוחד של הציונים הכלליים והגושים האזרחיים. ראה כרך ראשון, עמוד 217).
בשנת 1940 נפטר בעלה וחזרה להוראה בבית הספר "ביאליק" ברחוב לוינסקי בתל-אביב.
התענינה בתלמידים ובבעיותיהם וחיה את חייהם, השתדלה לעזור להם להתגבר על קשייהם, ולהצמידם לספסל הלימודים, וכך הפכה אותם לאזרחים טובים.
יצרה "מלגה לתלמיד הנזקק לעזרה". גייסה חבר נשים מסורות ונאמנות לעידוד המפעל הזה, המתקיים בכוחות המשותפים זה 14 שנים.
מאז החלה לעסוק בעניני הציבור, נבחרה לועד העדה הספרדית בתל-אביב-יפו.
התמסרה לעזור לעולים החדשים בתקופת העליה אחרי קום המדינה. חשה את מצוקתם בימים בהם היתה המדינה בחתוליה, ולאחר מכן בימי מלחמת השחרור.
כיום היא מסורה ופעילה באירגון המלגות לנערים נזקקים, שהוא "מפעל חייה", אף שהיא עזבה את ההוראה ועברה לפנסיה.
יחד עם חברותיה הצליחו להגיע לממדים גדולים, 80 מילגות לשנה, וכך הגיעה למחזור הי"א.
בנותיה: יהודית אשת יוסף בכר; רחל אשת יצחק גורימן; שלומית אשת שמעון אשל; רות אשת יצחק קורמן.
נחום רודי
נולד בקומרוב (פולין) בשנת תרס"ה (1905).
לאביו יוסף יליד גרודנו 1878, עלה לארץ עם בני משפחתו בשנת 1911. היה מחלוצי ענף הצלום בארץ. נפטר בתל-אביב, כ"ב אייר תש"ז. צאצאיו: אלישבע ז"ל, העו"ד נחום רודי, יצחק ויעקב ) ולאמו שיינה בת ישראל סטרייב (נפטרה בתל-אביב, כ"ו טבת תרצ"א).
קיבל חינוך מסורתי בילדותו בחו"ל.
בשנת 1911 עלה עם משפחתו לארץ.
המשיך ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב. למד משפטים וקיבל תואר עורך-דין.
עובד כיום כעורך-דין עצמאי בתל-אביב.
בשנת 1933 נשא לאשה את יפה בת נתן קרינקין. כל השנים חבר ההגנה.
יועץ כבוד וחבר המועצה של קרן תרבות אמריקה-ישראל.
שופט עירוני בבית-המשפט העירוני בתל-אביב. חבר מועצת אגודת אוהדי הצופיות.
צאצאיו: נאוה אשת נתן סילבר, יורם רודי.
יעקב סלמן
נולד ביאליסטוק (פולין) א' תשרי תרפ"ז (9.9.1926).
לאביו אליהו סלמן ולאמו רחל בת אברהם הרשל רוג. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בשנת 1938 עלה לארץ.
למד בירושלים בביה"ס "תחכמוני" וגימנסיה ערב "דעת".
למד באוניברסיטה העברית ולא סיים.
בוגר מחזור ב' של המכללה לבטחון לאומי. השתלמות בחו"ל.
כל השנים בשרות ה"הגנה".