Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 17

Page 5208

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיבל חינוך מסורתי וכללי.

בשנת 1904 עזב את רוסיה בדרכו לארצות הברית.

היה פעיל ב"פועלי ציון" ובקלוב "פאריין אידיש קולטור" בשיקגו.

בארצות הברית שהה כדי ללמוד, ביום היה עובד, ובערבים למד באוניברסיטה - כלכלה, ספרות והיסטוריה.

כשנוסד הגדוד העברי לא"י - האמריקאי - התגייס יחד עם דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי ועוד ונפסל מטעמים רפואיים. לא השלים עם הפסילה.

כעבור כמה חדשים הופיע בלשכת הגיוס בארצות הברית בשניה, הפעם בשם אחר. הוא נמנע משגיעתו בהתיצבות הראשונה : ישן, לא הרבה לאכול והלב נמצא רגוע יותר וכך נתקבל לשירות. עם הגיוס הועבר לקנדה, ומשם הפליגו למצרים.

כשהגיע לקנטרה נפגש עם חיילים א"י. בסביבה היו שלוש יחידות יהודיות: בטליון 38 שבאו מבריטניה, בטליון 39 האמריקאים, ובטליון 40 הא"י והשתייכו ל"רויאל פיסילייערס" בצבא הבריטי.

הוא היה בבטליון 39, ובגדודו של קולונל פטרסון. יחידתו הועסקה בתפקידי שמירה, במסגרת צבא הכיבוש, בצפון סיני וברצועת עזה. זמן מה שהתה היחידה ברפיח. משם הועברה לסרפנד (צריפין של היום).

כאשר הגיע זמנם - של רבין וחבריו - להשתחרר, ניטש מאבק עז בינם לבין הצבא הבריטי. שלטונות הצבא פסקו, כי כל חייל ישתחרר במקום גיוסו, ואת האמריקאים רצו להחזיר לאמריקה. לבסוף ויתרו האנגלים על דרישתם.

הוא ו-350 איש מיחידתו נשארו בארץ. חלקם נקלט במשרדי הממשלה הבריטית שהחלה מתארגנת, חלקם נקלטו במחלקת הטלפונים של ממשלת המנדט ולמד שם קוונות בדאר, ואחרים עברו למחנים ולתל-חי.

רצה ללכת לתל-חי, אולם רחל ינאית-בן-צבי וב

עלה הפצירו בו שלא ילך. הוא וחבריו נטלו את רוביהם מהצבא, השיגו גם מקלע והחלו לארגן את הגנת חיפה. הוא היה האחראי על מחסן הנשק החשאי. באחד הימים נתגלה אצלו נשק, נאסר לשלושה שבועות, ונכלא עם זאב ז'בוטינסקי.

כשהועבר ב-1926 לחברת החשמל הוטל עליו לדאוג לתקינות הקו בין עכו לגבול הלבנון.

כעבור זמן הועבר לחיפה והיה בין מייסדי ההגנה בחיפה. רושם עז עשו עליו דבריו של פנחס רוטנברג , שאמר לו באחד הימים, כי יש לארגן את ההגנה, כי "בעוד כ-50 שנה המזרח התיכון יבער"...

נשא לאשה את רוזה (ראסי-רייזה) בת יצחק כהן (מחסידי קופוסט. סוחר יערות ואחוזות וקבלן ממשלתי במוהילב ובפטרבורג. אחיו של הבנקאי העסקן והסופר מרדכי בן הלל הכהן (ראה את הערך שלה בכרך רביעי, עמודים 1690-91 ואת הערך של דודה הנ"ל בכרך שלישי, עמוד 1114). ולאמה שיינה רחל לבית ברוכין מביאליסטוק. רוזה עלתה לארץ באניה "רוסלאן" ביום כ"ז כסלו תר"פ (19.12.1919). פעלה בשטחים שונים במוסדות שונים. נבחרה מטעם סיעת הפועלים במועצת עירית תל-אביב. במשך 10 שנים משנת 1927 ואילך עמדה על משמר הענינים של המוני העובדים ודלת העם. נפטרה בתל-אביב, ט' כסלו תרצ"ח (13.11.1937).

מימרתו: "דבר שאני עצמי איני עושה - לא אשכנע אחרים לעשות".

מרבה לשחק כיום (והוא בן 80) שחמט עם ידידיו, מרבה לקרוא ומבשל לעצמו.

הוא היה חבר הועד הפועל של ההסתדרות.

בשנים 1955-1923 היה חבר אגודת המתכת וכן היה חבר בועד הארצי של המתחת בארץ.

15 שנה היה חבר בהנהלת קופת מלוה של "חסכון העובד".

היה הרבה שנים חבר מועצת פועלי תל-אביב-יפו.

הוא אמר שבני לא היה דברן. מילדותו האמנתי שהוא אישיות ולא מצאתי בו פגם. כל מה שעשה מצא חן בעיני. תמיד ידעתי שהוא מפקד צבאי טוב. אלא מה ? הוא הפתיע אותי בתור נואם. עשה הסכם עם בנו: שמה שהוא לא מספר לו, הוא לא שואל שאלות...

ב"ספר העליה השלישית" (הוצאת "עם עובד"), כרך ב', בעמודים 763-65 פרסם מזכרונותיו: "ההגנה בעיר העתיקה בירושלים בפסח תר"פ" (אפריל 1920).

צאצאיו: יצחק רבין (רב אלוף בצה"ל שהצליח להלום את המצרים, עבר הירדן וסוריה בימי מלחמת "ששת הימים" (5-11.6.67) וביום 1.1.68 נתמנה שגריר ישראל בוושינגטון (ארצות הברית) (ראה את הערך שלו בכרך שביעי, עמוד 2950, והמשך בכרך זה, בעמוד 5262) ; רחל (ממיסדות קיבוץ מנרה, בגליל העליון ומראשי מרכז הנוער העובד) אשת רפאל יעקבי.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5208). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5208