פל בהעברת בתי-החולים הממשלתיים מידי ממשלת המנדט לשלטונות היהודים.
חבר ועדות הבנין של בתי-החולים "בילינסון'', "הדסה" ירושלים.
בשנת 1949 יזם והקים את בית החולים "אלישבע" בחיפה ויו"ר הנהלתה.
חבר מועצת המנהלים של החברות: "פתוח טבריה", "טבע", "שלוח".
חבר הכנסת השניה והשלישית (נבחר מטעם הציונים הכלליים) וכמה ממועצותיה, חבר מועצת הבריאות שע"י משרד הבריאות הממשלתית.
פרסם רשימות רבות בעתונות בשאלות בריאות, אישפוז, ביטוח סוציאלי ונושאים הקשורים בבעיות אלו.
בניו: עידו, אסא.
זאב (מאיר וולף) זימון
נולד בויוארי שבליטא, ז' אב תרל"ב (1872).
לאביו שמשון ישעיהו ולאמו פייגה דינה בת אריה ליב סטרופולסקי. קבל חנוך בבית ספר עממי, סיים את הסמינריון למורים שבעיירתו והוסמך למורה (יהודי יחיד בין גויים באוירה אנטישמית).
בשנת תר"ן (1890) התקבל בתור מורה בסוריי שבליטא בבית ספר מטעם הממשלה הצארית רוסית.
בשנת תרנ"ז (1897) נשא לאשה את אמה בת יהושע קליין מטאורוגן (נפטרה בתל-אביב, י"ג תמוז תשי''ד14.7.1944).
עקב האסון שארע לו, אבוד כושר ראייתו, נאלץ לעזוב את משרתו בהוראה ובמשך שנים מספר נדד בארצות רבות ושונות לשם רפוי.
בהיותו בקניגסברג נפגש עם ד"ר זאב טיומקין שניהל אז משא-ומתן בענין "התישבות יהודים בארגנטינה" בסיועו של הבארון הירש . בגלל טעמים ציוניים סרב להפצרותיו של טיומקין, ונמנע להתקשר עם תנועתו.
עקב המלחמה העולמית הראשונה (1914) עבר עם כל בני משפחתו לסאראטוב (לרוסיה הפנימית) ושם נתן לבניו את הדחיפה הראשונה לקראת הציונות ואף הכניסם לתנועות ציוניות שונות.
בשנת תרפ"א (1921) חזר לקובנה. בכל אותן השנים התמסר ללמודים שרכשם מפי בניו ובנותיו שבקרו באוניברסיטאות והשתלם בשפות אירופיות שונות.
בשנים קשות אלו שעברו עליו הקדיש את כל מרצו לכתיבת שירים ויצירות ספרותיות לעם הליטאי (נפילת וילנה) ולעם היושב בציון.
שיריו התפרסמו בגליונות "חיי היהודים" שהוצאו לאור בשנחאי.
בשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ.
המשיך בכתיבת שירים לאומיים והסטוריים על הארץ הקדושה (בגלל עורונו נכתבו השירים בידי בניו ובנותיו).
השיר לקראת 75 שנה להולדתו של פרופ' אלברט איינשטיין שנכתב על ידו, זכה להערכה אישית של חתן היובל ואושר בחתימת ידו.
צאצאיו: ד"ר יהושע זימון (ראה כרך ה', עמוד 2142),דוד (ניו-יורק), יעקב (נפל במלחמת העולם השניה בהגנת מוסקבה),רוזה אשת עמינדב ריביצקי, ז'יניה אשת אליעזר גוינסקי, איסידור (ראה כרך ג', עמוד 1509).
עובדיה פורת (יוסלביץ)
נולד דוינסק (רוסיה), כ"ח סיון תרע"א (1911).
לאביו הרב יוסף יוסלביץ (אב"ד דק"ק סובאלק, סגן נשיא אגודת הרבנים בפולין) ולאמו שרה בת הרב חיים אברהם ש"ס.
קבל חנוך מסורתי בחדר, בישיבה, ביה"ס תיכון "תחכמוני".
חברות בקבוץ הכשרה "שחריה", חבר מרכז החלוץ בפולין.
ב-16 לספטמבר 1929 עלה לארץ.
עבד בחקלאות.
ממיסדי רמת הכובש וחבר בה משנת 1929 עד 1953. לאחר הפילוג בקבוץ המאוחד - חבר קבוץ עינת ע"י פתח-תקוה.