Volume 17

Page 5212

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאית) ולאמו מייטה לבית וולובלסקי.

קיבל חינוך מסורתי ועברי עד עליתו לארץ.

בשנת 1913 עלה לארץ.

בוגר הגימנסיה העברית "הרצליה". גמר משפטים בארץ וקיבל תואר עורך-דין.

היה פעיל בתנועת הצופים ובגדוד מגיני השפה. השתלם במשפטים בלונדון.

בשנת 1934 נשא לאשה את חסידה בת אריה טרוצקי.

היה פעיל בביטוח לאומי ובלשכת עורכי-הדין. נפטר בתל-אביב, י"ח חשון תשכ"ח (22.11.1967).

בניו: גור-יהודה (רופא מנתח); חיים-עדו (תלמיד).

הרב צבי לרינמן

נולד בבילסק (רוסיה), ה' בסיון תרכ"ז (8.6.1867).

לאביו ר' יעקב מאיר לרינמן ז"ל (שעלה לארץ בראשית שנת תרס"ה והיה מעסקני הישוב הותיק ומגבאי התלמוד תורה "שערי תורה" בנוה שלום. ראה עליו בכרך ראשון, עמוד 462) ולאמו הנדל דבורה בת ר' אליהו דוד רוזנבלום , מבילסק.

הרב צבי היה נכדו של הרב צבי הירש פרוש , אב"ד בעיר אוטיאן.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת וולוז'ין והוסמך לרבנות.

בשנת תרנ"ג (1893) נשא לאשה את חנה גיטל בת עזריאל זליג וולובלסקי מפינסק.

עסק במסחר עד 1925 ומאז בהנהלת חשבונות כשכיר במפעלים פרטיים.

בשנת 1930 עלה לארץ וחי בירושלים.

עסק במקצועו וב-25 שנות חייו האחרונות עסק באיסוף אימרות החכמה בספרות העברית העתיקה על סעיפיה.

הספיק לראות בדפוס אך חלק ראשון ממפעלו המונומנטלי "אוצר אמרי אבות" (אנציקלופדיה לתלמודים ולמדרשים ולספרי ראשונים. אוסף מאמרים, פתגמים, משלים, מעשיות, דברי הלכה ואגדה.

א. א-אתתא (1959) ; ב, ב-ה (1963); ג. ו-כ (תשכ"ה); ג. ל-מ (1966). הספר מוצא לאור על ידי הוצאת "ראובן מס", ירושלים.

יצא לאור לפני כן על ידי חתנו משה זילברשטיין בבואינוס-איירס בשנת תשי"ג-1953 בשם "אספי צבי".

היה ידוע כסופר וחוקר מוכשר.

השאיר שתי בנות נשואות.

מאיר (יעקב) שריף

נולד בכפר גרושקי, פלך ווהלין (רוסיה), כ"א תשרי תרנ"ט - הושענה רבה (21.9.1898).

לאביו אפרים בן אריה ליב שריף ולאמו בת-שבע בת ר' משה וייסבנד (מאוברוטש, ווהלין).

למד בחדר בעיירה הסמוכה בהורושקי-קוטוזובו. בגיל 15 עזב את הבית ויצא לעיר הפלך זיטומיר לקנות תורה. היה אקסטרני, למד ולימד. לפעמים את

אשר למד אצל המורה בערב היה מלמד את תלמידיו למחרת - וכך התקדם בלימודיו ובהוראה.

השתייך לנוער ציוני, ובימי החופש מלא גם שליחות של תועמלן לרעיון הציוני.

בשנת 1917, שנת המהפכה הרוסית ושלטון ממשלת קרנסקי , הופצה שמועה בין היהודים כי עם נצחון הרוסים יותן ליהודים בית לאומי בא"י. רבים מבני הנוער היהודי נתגייסו לצבא הרוסי, והוא התגייס לבטליון המות. השתתף בקרב (25.6-6.7.1917) ונפצע קשה בכל הגוף (מכל הבטליון שלו נשארו שלושה חיילים).

באוקטובר 1917 תפסו הבולשביקים את השלטון והשלום עם גרמניה נחתם, וכך נגוזו גם חלומותיהם ותקוותיהם של הציונים ברוסיה. ההצהרה הציונית הוכרזה על ידי ממשלת בריטניה (הצהרת בלפור) והציונים נהפכו ע"י המשטר הקומוניסטי לקונטר רבולוציונרים. הוכרחו לעשות את עבודתם במחתרת.

אירגן שעורים לעברית, והרצאות על ערכי "החלוץ" ו"ציונות" בעיירתו גרושקי.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5212). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5212