Volume 17

Page 5234

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העיר. ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1188).

קיבל חינוך מסורתי ועברי. בוגר בית ספר גבוה למורים (1936) ומכון לפדגוגיקה (1940).

הורה בבית-הספר של "תרבות" בפלך וילנה.

בשנות מלחמת העולם השניה היה פליט בברית המועצות וקצין הדרכה בצבא הפולני.

לחם נגד הנאצים בצבאות ברית המועצות ופולין.

בשנת 1946 נשא לאשה את בלה בת יצחק נוט שטאדט מוורשה.

בשנים 1946-49 מנהל המחלקה לתרבות ולחינוך במרכז "החלוץ" באיטליה.

בשנת 1949 עלה לארץ.

משנת 1949 שירת בצה"ל.

היה בין עובדי מרכז הקואופרציה. ניהול פעולות תרבות וחינוך, הסברה והשכלה בתחומי הקואופרציה וההסתדרות.

ממייסדי איגוד העורכים של כתבי-העת בישראל (1962) וחבר הנהלתו.

יושב ראש הוועדה הפדגוגית של בית-הספר לקואופרציה, מיסודם של הממשלה, ההסתדרות ותנועת הקואופרציה.

כיום, מנהל המחלקה לתרבות ומזכיר מערכת "שיתוף" במרכז-הקואופרציה.

עורך, סופר ומרצה.

הפעולה הספרותית והעיתונאית : בשנים 1936-39 פירסם מאמרים ורשימות בעיתונות יידיש ועברית בפולין וכן מונוגרפיה כלכלית-חברתית על עיירתו שטשוטשין, בעזרת המכון היהודי המדעי "ייווא" בווילנה.

בשנים 1946-49 ערך וכתב באיטליה חוברותהדרכה שונות בעברית וביידיש. פירסם שם מאמרים ורשימות ביידיש בכתב-העת לבעיות חברה, ספרות ותרבות "אין גאנג" ובעיתון השבועי הכללי ביידיש "בדרך", שימש כחבר מערכת לירחון "פארן פאלק" בהוצאת ההתאחדות האירופאית של פארטיזאנים יהודיים, לוחמי גיטאות וחזיתות במלחמת העולם השניה.

ערך והוציא לאור את הספר "החלוץ" בבריחה ובהעפלה" (עברית, 1949).

משנת 1949 עורך וכותב בארץ חוברות הסברה בעברית מטעם מרכז-הקואופרציה.

משמש עורך לפירסומיו השונים של המרכז, לרבות הירחון "שיתוף".

כתב "היד העברית היוצרת" (50 שנות קואופרציה יצרנית-שירותית בארץ) בהוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית (1959).

מעורכי ומשתתפי הספר "הקואופרציה להלכה ולמעשה" (בהוצאת "תרבות וחינוך", 1966).

ממשתתפי הקובץ "ישראל געראנגל אין דערגרייכונגען בהוצאת "איחוד עולמי פועלי ציון (צ.ס.) התאחדות" (1967).

עורך בפועל של "הקואופרציה האשראית" (משנת 1966) בהוצאת "מרכז ברית פיקוח".

עורך בפועל של "מבע", בטאון אירגון עובדי הסוכנות היהודית (משנת 1957).

ערך בשנים 1961-64 "ידיעות" הפדרציה העולמית של יהודי פולין, שמרכזה בתל-אביב.

ערך ספרי יזכור לקהילות יהודיות בפולין שנחרבו בשואת מלחמת העולם השניה: דומברובוצה, חורז'ל, שטשוטשין, ואסילישקי, אוסטרין, נובי-דבור, רוז'אנקה, בליצה, ראדומסק (כל הספרים הללו הופיעו בשנות 1961-68 בהוצאות של אירגוני הקהילות הללו בישראל).

כל השנים היה חבר פעיל בהגנה, במחתרת, בצה"ל, משטרה ונוטרות.

צבי פלדמן

נולד ברוסיה בשנת 1885.

לאביו יעקב ולאמו אלקה.

הוא נתייתם בגיל צעיר, והחליט להתמסר ללימוד המוסיקה במוסקבה. אחרי שסיים שם את הקונסרבטוריון גוייס לצבא הרוסי והשתתף במלחמת יפאן, בשנת 1905. כשחזר מהמלחמה נסע ללייפציג להשתלם בנגינה בחצוצרה, והתקבל לתזמורת הפילהרמונית של לייפציג. הוא עבר לגרודנה, בהיותו חייל בחיל הפרשים הרוסי, ושם נשא לאשה את לובה (אהובה) בת דור לוביץ, ב-1908. מגרודנה עבר ללודז' בה ניגן בתזמורת העירונית, ומשם עבר עם משפחתו

לוורשה. הוא התקבל לתזמורת הפילהרמונית של וורשה, בה היה אחד משני היהודים שהתקבלו אליה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 השתתף שוב במלחמה ונפל בשבי הגרמנים. בשבי למד גם צילום ועבד במקצועו וה במחנה של מילהאוזן.

אחרי המלחמה חזר לוורשה והחליט לעלות לארץ, וזה למרות שלא קיבל בכלל חינוך יהודי, אבל התעוררו בו רגשותיו הלאומיים, שהדריכוהו בכל מעשיו. בשנת 1920 עלה לארץ והיה לחקלאי בפתח- תקווה, אך לאחר שהערבים שדדו והרסו את המשק שלו עבר לירושלים והיה למנצח על התזמורת של המשטרה

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5234). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5234