דים היומיים, שבערב היו חוזרים לחוות כנרת, עד עליית הקבוצה הקבועה למקומם. חזרו לחוות כנרת ומשם באותו התפקיד עברו לחוות פוריה. אשתו טיפלה שם במשק הפרות והעופות. עם חיסולה של החווה אחרי מלחמת העולם הראשונה, עברו למושבה כנרת באופן קבוע. התפרנסו מאפיית לחם למשקים בסביבה.
הקימו בית ומשק קטן (עופות, פרות). רעייתו חנה היתה שותפת פעילה בהברחת נשק ליישובים בזה שעזרה לצאצאיה ולחתניה בפעולתם.
נפטר במושבה כנרת, י"ג כסלו תרצ"ו (9.12.1935).
צאצאיו: רפאל, יוסף, אריה, פסיה אשת מאיר ספקטור (חבר "השומר", סגן אלוף בצה"ל, ז"ל. ראה כרך י"א, עמוד 3863), יעקב, טוביה, צביה (ראה את הערך שלה בכרך י"ז, בעמוד 5229) אשת יוסף חריט (מחברי "השומר", מפעילי ההגנה. ראה את הערך שלו בכרך י"ז, 5231).
שמואל וולקוביץ
נולד בוולוצלבק (פולין) בשנת תרנ"ב (2.3.1894).
לאביו מרדכי וולקוביץ ולאמו פאולינה בת שמואל שוויצר (מצאצאי הרב קארו , שבמשפחתו בילתה את שנות נעוריה).
השכלה: אחרי גמר הגימנסיה הרוסית בווארשה, בשנת 1912, למד בשנים 1913 וחלק מ-1914 באוניברסיטת הומבולט בברלין - בפקולטה למדעי הרוח ופילוסופיה, בה היה תלמידו של הפילוסוף הידוע קונו פישר. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ להפסיק את לימודיו.
במחצית שנת 1916, אחרי שחזר מגרמניה לעיר מולדתו וולוצלבק בפולין, שם היה לאביו בית דפוס, בו הודפס עתון מקומי. החל להתעניין בעיתונות, השתתף בעיתון מקומי ובמחצית השניה של שנת 1916 בעת הכיבוש הגרמני בחלק מפולין - יסד את השבועון היהודי הראשון בשפה הפולנית בשם "גלוס ז'ידובסקי".
כאשר עזב את פולין, בשנת 1913, היה, כבן למשפחה מתבוללת, רחוק מהיהדות, ורק בתקופת המלחמה, בעת היותו בברלין התקרב לקהילה היהודית במקום, שם נפגש עם ד"ר ברנארד קאהן מה"הילפספריין דר דויטשן יודן" ("ועד העזרה של היהודים הגרמנים") ובמחיצתו ובמחיצת הרב הילדסהיימר החל לעסוק בעבודה ציבורית, במיוחד בשטח העזרה לפליטים יהודים. ב-1916 חזר לעיר מולדתו כיהודי לאומי ונכנס לחיים הציבוריים בנותנו ביטוי להשקפותיו הלאומיות בשבועון שיסד, ושאביו, בעל הדפוס, איפשר לו להוציאו באורח שיטתי.
עם נפילת וארשה לידי הגרמנים, בסוף 1916, יצא לעיר זו אליה העביר גם את השבועון. בווארשה הצטרף לתנועה הפולקיסטית שבראשה עמד נח פרילוצקי. לפני שעבר לווארשה היה אחד מהמייסדים של תנועת הספורט היהודית בפולניה, ויסד עוד בהיותו בוולוצלאווק את "די יידישע טורנגזלשאפט" (חברת הספורט היהודית), כאירגון לאומי להכשרה גופנית של נוער יהודי. היה גם אחד מיוזמיו הראשיים של הכנס הראשון של אירגוני ספורט יהודים בפולין, שהתקיים בלודז ב-1917, שם הוחלט להעניק את השם "מכבי" לאירגוני ספורט יהודים בפולין.
בתקופה שבין סוף שנת 1916 ו-29 בדצמבר 1918 ערך והוציא את השבועון "גלוס ז'ידובסקי" שסביבו התארגנה קבוצה של עיתונאים וסופרים, להם ניתנה, זו הפעם הראשונה, האפשרות להביע את השקפותיהם הלאומיות בשפה הפולנית.
באותו זמן היה אחד ממנהיגיה הראשיים של התנועה הפולקיסטית.
ב-29 בדצמבר 1918, אחרי הקמת פולין החופשית, כאשר בעיר לבוב פרץ הפוגרום הראשון על יהודים בפולין לאחר שקיבלה את עצמאותה, ביקר בלבוב, ושם שינה את שם השבועון "גלוס ז'ידובסקי" לעתון יומי בשם "דזיינניק פוראני", שגם אותו ערך ושאליו הצטרפו כל משתתפי השבועון. מעל דפי עתון זה הוא פתח במלחמה נגד האנטישמיות בפולין שהחריפה והלכה מיום ליום.
היה זה העתון היומי הראשון והיחידי בלשון הפו