Volume 18

Page 5402

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בוגר בי"ס ביל"ו בת"א, מפקד כיתה בגדנ"ע דתי, למד בכפר נוער דתי.

סיים בשנת 1946 את הסמינר למורים ומדריכים דתיים של "עליית הנוער" בבית-וגן בירושלים.

מדריך בעליית הנוער ב"שדה יעקב". חבר "ההגנה" כל השנים, והשתתף במלחמת השחרור כסגן מפקד כיתה בכיבוש חלקים בגליל התחתון וסביבות משמר העמק וחיפה.

ב-1948 מרכז ארצי של "אליצור", ארגון הספורט הארצי הדתי.

באותה שנה נשא לאשה את לאה בת מיכאל ואסתר ינוקה (ילידת ירושלים, מורה).

במשך כ-9 שנים עבד בבית-מסחר של "פרוינד" בתל-אביב (דודו). בתקופה זו היה יו"ר ארגון סוחרי כלי בית ומטבח בהתאחדות הסוחרים ויו"ר ארגון סוחרי חפצי-חן בהתאחדות המעמד הבינוני.

ב-1958 נתבקש להצטרף לסגל העובדים של הציונים הכלליים וכיהן כמרכז ארצי של "המועצה הארצית למסחר" של הציונים הכלליים.

בשנת 1963 הוטל עליו לנהל את המחלקה המוניציפלית הארצית של הציונים הכלליים ואחרי-כן של המפלגה הליברלית.

ב-1960 נכנס כחבר מועצת עיריית גבעתיים וב1965 עמד בראש רשימת גח"ל לעיריית גבעתיים ונבחר לראש סיעת גח"ל בעירייה.

באותה שנה ניהל את מערכת הבחירות של גח"ל לעיריית תל-אביב.

ב-1966 נתמנה למנהל המזכירות הארצית של המפלגה הליברלית וקיבל את תפקידו של המזכיר הכללי של המפלגה, שהתפטר מתפקידו עקב כניסתו לכנסת.

בתוקף תפקידו הנ"ל הוא משמש היום כאחד משני מזכירי ההנהלות הארציות של גוש חרות ליברלים - גח"ל.

בעיריית גבעתיים הוא עומד בראש ועדת הנטיעות. הדואגת גם לשיפור פני העיר.

במפלגה הליברלית הוא נחשב קרוב לחוגי המעמד

הבינוני והתמחה במיוחד בשטח המוניציפלי והארגוני בקרב הציבור האזרחי.

בניו: נתן, כפיר .

שלמה רוזנבלום

נולד בא' תמוז תרס"ג (26.6.1903) בבריסק דליטא.

לאביו אלכסנדר רוזנבלום (ראה ערכו בכרך ח' עמוד 3124, מיקירי בריסק-דליטא ומגדולי למדניה). ולאמו בת-שבע אלטה לבית מילר.

לאחר שנות חינוך מסורתי, הצטרף בגיל צעיר למפעלי גיסו יצחק טרובוביץ (ראה בכרך ח' עמוד 3122), שהיה מגדולי הקבלנים הממשלתיים בפולין בשנות ה-20 וה-30, והשתתף עמו בהקמת שורה של בניני-שרד מפוארים בכמה מערי פולין (בתי חולים, בתי משפט, בתי ספר ועוד), והתמחה במקצוע הבניה.

בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ עם כל המשפחה - הוריו, אחיו, גיסו - לאחר שביקר קודם לכן בארץ כתייר. השתקע בתל-אביב, ובה התחיל עוסק

במקצוע שהתמחה בו, בעוד שגיסו י. טרובוביץ נעשה לאחד מחלוצי התעשיה (מייסד בית-החרושת לשמן ולסבון "יצהר" בתל-אביב, ואחר כך ביהח"ר "טיתבית" בפתח-תקוה).

תודות למומחיותו הגדולה, לדייקנותו, לישרו המקצועי ולקסמו האישי, שבהם נתחבב על כל אלה שבא אתם במגע עסקי, ובכללם פועלים שעבדו אצלו ונהנו מן התנאים הכספיים והסוציאליים הטובים ביותר, מופת לרבים - נתפרסם עד מהרה כקבלן-בנין ממדרגה ראשונה. הוא שיתף בתכניותיו את טובי הארדיכלים (כרמי, רכטר ועוד), ובמפעליו ראה לא רק מקור לרווחים אלא גם משימה אידיאלית לשיפור פני עיר-מגוריו והוספת נוי לצורתה החיצונית. מלבד בניינים פרטיים רבים, הקים רבעים שלמים, וכן בנייני-ציבור מפוארים ואיתנים, בכל חלקי העיר.

בין גושי הבניינים שהקים: א) כל הבניינים ברחובות שבשטח "פרדס ביבי" לשעבר, בצפון העיר

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5402). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5402