חברה פעילה ומתנדבת באגודת "מעוז", למען יהודי רוסיה : "שלח את עמי".
מפרסמת שירים ומאמרים בשבועון "תבונה", שבעריכת נסים תג'ר. בין שיריה הכתובים בשפה הבוכרית ומתורגמים לעברית: "תהילת מלחמת ששת הימים"; "לזכר אבירי ישראל - קרבנות האומה"; שיר לזכר נשיא המדינה השני ה' יצחק בן-צבי ז"ל - משא על תכונותיו התרומיות; שיר בשם "סיפאת נאמה", בימי המשפט של אייכמן כתבה שיר על הצורר אדולף אייכמן לפני בית דין של מטה". שיר זה נקרא באב בניגון בבתי כנסת בוכריים, ועוד הסופר אברהם יערי ז"ל (ראה כרך ג', ע' 1236) במאמרו ב"מעריב" מיום 12.2.1960 כתב על שירת יהודי בוכארה בקשר עם הסבא שלה, ר' שמעון חכם הנ"ל: ...היא משוררת הכותבת שירים בבוכאריתפרסית-יהודית בסגנון המשוררים הקדומים שכתבו בלשון זו בפרס ובבוכארה. מאבי זקנה הנ"ל ירשה אהבת א"י ואהבת השירה הנ"ל. היא אולי האדם היחיד בעולם כיום, הכותרת דברי שירה בלשון זו.
צאצאיה: פנחס זהבי (רעיתו: חנה בת שאול אליעזר. ילדיהם: הראל-יוסף, ארנון-ש אול); חנה אשת יונתן חבר (ילדיהם: דן, אמיר-דוד); מרדכי זהבי; אליהו אתיאיוף; משה פאר.
אריה (לייבל) להב-לחובסקי
נולד בדויד-הורודוק (רוסיה), א' חשון תרנ"ח 15.10.1897).
לאביו ישראל מאיר הכהן לחובסקי (דודו היה הרב שלום בן יוסף הכהן לחובסקי , דיין במינסק) ולאמו איטקה רחל בת ר' משה ורבקה זלצמן (סוחר בעתיקות). נפטרה בחיפה כ"א אייר תרצ"ח (22.5.1938).
(ראה את הערך שלה בכרך זה).
קיבל חינוך מסורתי בחדר אצל ר' אברהם יצחק קולטור, ובישיבת הרב ריינס בלידה.
עבד כפקיד במסחר יערות.
מורשה קק"ל ופעיל בפעולות קרן היסוד, בספריה ועוד בעירו.
היה חבר בהסתדרות הציונית "עת לבנות".
ב-1925 נשא לאשה את זלטקה (בת דודתו) בת שמואל וברכה לייפשיין . (ראה את הערך שלה בכרך זה).
באותה שנה עלו לארץ, בימי המשבר בשנות 1925-27.
בעיות המגורים והעבודה אז היו קשות, אבל במאמצים משותפים עם רעיתו התגברו עליהם.
עבד כפועל בבניינים, בתור טפסן, הקמת צריפים וכו'.
בשנת 1934 נתקבל כפקיד בקרן היסוד הארצי בתל-אביב בתור מתרים, ועבד כ-27 שנים עד שיצא לגימלאות (פנסיה).
מיום שעלה לארץ נרשם כחבר מפא"י.
מיוזמי אירגון יוצאי בני-עירו והיה בין עורכי הספר של עירו.
ביוזמתו ניטע "יער הטייסים" במודיעין.
מטפל בהקמת "בית הטייסים" לזכר טייסי ההגנה וחיל האוויר הישראלי וטייסים יהודיים מכל צבאות הברית. יו"ר האגודה "בית הטייסים" הוא ח"כ שמעון פרס (ראה כרך ששי, עמוד 2585). בועד האגודה 17 חברים, והוא בין חברי ההנהלה.
צאצאיו: סגן אלוף ישראל מאיר להב ז"ל (ראה בכרך זה, בעמודים 5349-48); עדינה (מורה למתימטיקה בבי"ס תיכון).
לזכרו, ליום השנה הראשונה לנפול בנו, פרסם חוברת צנועה בשם :"תמיד טייס" (ד' כסלו תשכ"ה).
ליום השנה השלישי פירסם בקובץ מורחב (120 עמודים), הכולל גם את החומר שפורסם בחוברת "תמיד טייס", בספר "להב שכבה". בו נכתבו מאמרי הערכה מנשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה, שרים, רבנים וחבריו בחיל האוויר.
חנוך פסילוב
נולד בהומל (רוסיה), י"ז ניסן תרנ"ג (אפריל 1893).
לאביו טוביה פסילוב ולאמו חסיה לבית לוין. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, והשכלה כללית בבית-ספר תיכוני עירוני.
היה חבר בצה"ר.
בעל בית-חרושת לסיגריות בעירו.
בשנת 1920 נשא לאשה את חיה בת יעקב אריה אסנין. בראשון לינואר 1925 עלה לארץ.
היה בהתחלה חקלאי, בעל משק, בעל מסעדה ובעל מלון. היה מראשונה המתיישבים בעפולה.
ציר המועצה המקומית בעפולה מטעם "תנועת חרות".
ממניחי היסוד של הצה"ר בא"י.
היה חבר במחתרת אצ"ל (אירגון צבאי לאומי).
היה ממארגני ומראשי תנועת ה"חרות" בעמק.