בשנת 1938 ביקר בארץ ובשניה 20.8.1936 עלה לארץ לישיבת קבע.
עבד כפועל חקלאי בכפר שפיה, פועל יהלומים, ומשנת 1942 מנהל מפעל ליהלומים.
באותה שנה נשא לאשה את צלה בת דב וברכה וידה סגלוביץ. משנת 1947 בעל מפעל ליהלומים עצמאי.
פעיל באירגון פועלי יהלומים, בין מייסדי אירגון ארצי של מנהלי העבודה ביהלומים.
מראשוני המשפחות היהודיות באשקלון מאז 20.2.1949. קודם בנתניה מראשוני פועלי היהלומים.
בין מייסדי הבורסה ליהלומים בתל-אביב וחבר הועד הראשון של הבורסה.
משנת 1951 עצמאי ועתונאי.
פעיל כל השנים בעיקר בענייני תרבות, מרצה בקיבוצים ומועדוני תרבות באיזור, על בעיות מדיניות ותרבות.
כתב "ידיעות אחרונות", "לעצטע נייעס", עתונים מקומיים ואזוריים.
כתב עיתי"ם באשקלון.
מייסד ונשיא ראשון של לשכת בני ברית באשקלון.
חבר הלשכה הגדולה של בני-ברית. חבר מועצת סניף מפלגת העבודה.
מראשי התאחדות עולי רומניה במקום וחבר המרכז.
משנת 1942 חבר ההגנה. שירת בצה"ל מאז הקמתו.
היה מזכיר הממשל הצבאי.
היה המזכיר הראשון של עירית אשקלון.
בניו: אורי ארבל (נשוי, בתיל הצנחנים); טובי אפל (בשירות סדיר בסיירת שריון).
משה רוזנבלום
נולד בברודי (גליציה האוסטרית) בשנת תרנ"ה (1895).
לאביו אליעזר רוזנבלום (מיוצאי בריסק-דליטא. ערך עליו בכרך ד' עמוד 3123) ולאמו רייזיל בת לוי יוסף צימלס (מגדולי הסוחרים בברודי).
במלחמת-העולם הראשונה עברה כל המשפחה לווינה - יחד עם רוב יהודי העיר, שנמלטו בהתקרב הצבא הרוסי, שנהג בעריצות במקומות הכיבוש ושם המשיך את לימודיו העבריים והכלליים, ובין השאר שמע שיעורים חפשיים באוניברסיטת ווינה.
כמוסמך להוראה (על ידי הפרופ' אביגדור אפטו ביצר בבית המדרש לרבנים בווינה) שוחרר מן הצבא, כרבנים וכהני-דת אחרים, שהיו פטורים מן הגיוס, והקדיש את כל זמנו ללימודים וכן לעסקנות ציבורית וציונית.
בתום מלחמת-העולם הראשונה, נעשתה ווינה למרכז חשוב באירופה לפעילות ציונית, ולהכנות לעלייה החלוצית הגדולה.
שליחי הציונות העובדת מארץ-ישראל וראשי התנועה המקבילה בגולה - בפרט אלה שנמלטו מרוסיה, לאחר השתלטות הבולשביקים ורדיפת הציונות - נתרכזו זמן רב בווינה. בין אלה: יוסף שפרינצק, אליעזר קפלן, אברהם לוינסון, ליפמן לוינסון ועוד . הוא שיתף פעולה עם כל השליחים האלה, והשתתף בארגון כל העבודה הגדולה למען ארץ-ישראל.
בשנת 1922 עלה לארץ והשתקע בחיפה. היה חלוץ המשפחה המסועפת, וסלל דרך לעשרות משפחות, שהיו משולבות בקירבה משפחתית במשפחות רוזנ בלום-צימלס, וזה באותן השנים שעליית יהודים לארץ היתה מוגבלת לפי החוק וכרוכה בקשיי רשיונות ובחבלי קליטה והשתרשות.
נשא לאשה את שרה בת מרדכי פלנט. על אחיה שמואל פנחס פלנט, ר אה כרך י"ז, עמוד 5164.
בית מסחרו לחמרי בניין ולציוד חקלאי היה קשור כל השנים בהתיישבות החדשה בעמק-יזרעאל ובעמקהירדן, ובית-עסקו ברחוב העצמאות (לשעבר: רחוב המלכים) שימש כל השנים מקום-מיפגש לחלוצי ההתיישבות, ביחוד לקיבוצים.
בחיפה היה שנים רבות מעסקני-הציבור הפעילים. היה ממייסדי שכונת "בת-גלים", וכן פעיל במפעלים שנועדו לקביעת צביון עברי-יהודי-מסורתי לעיר חיפה ולהרחבת רשת מוסדות התורה והתפילה והחסד של העיר. השתתף גם בתמיכת מוסדות-תרבות חילוניים : היה חבר ועד האגודה "למען הבימה", ועוד..
חבר ותיק של המיסדרים "בני ברית" ו"הבונים החפשים".
ברוח המסורת חינך גם את שני בניו: עמוס (אגרונום), בוגר בית-הספר החקלאי מקוה-ישראל ובית-ספר גבוה לחקלאות בקליפורניה. מן המתיישבים הראשונים ובעל משק מפותח ב"כפר מרדכי" ממערב לגדרה. השתתף כמפקד בכיר בכל מערכות ישראל. כמה שנים שימש כמדריך חקלאי, מטעם משרד-החקלאות, לישובים החדשים. ביזמתו נבנה בית-כנסת בכפר-מרדכי, שמתישביו מעולי אנגליה. גם ארבע בנותיו חונכו ברוח המסורת; יואב (בוגר בית-הספר הריאלי בחיפה, ומנהל את בית העסק "רוזנבלום". מקדיש את שעותיו הפנויות לשיעוריתורה, מחנך את בניו ברוח מסורת ישראל).