Volume 18

Page 5420

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כרך ראשון, עמוד 41). הבן נסים (אחיו של בצלאל הנ"ל) שתחילה התעסק במסחר ובהמשך הזמן יצא בשליחות מוסדות חסד מירושלים לחו"ל ושנים אחדות שימש בהוראה. היה בידו יומן מסעות עשיר תוכן ואבד. נפטר בירושלים) ולאמו בוליסיה. קיבל חינוך מסורתי בחדר, שממנו עבר אח"כ בהדרגה אל בית-הספר "דורש ציון", ת"ת הספרדים, ישיבת "תפארת ירושלים", ובית המדרש לרבנים של חברת העזרה. את השכלתו הכללית קנה בביהמ"ד למורים העברי ובו סיים את חוק לימודיו בשנת תרע"ז (1917) וקיבל תואר מורה.

בהיכבש יהודה ע"י הבריטים, התנדב לגדוד העברי.

בגדוד העברי בשעה שחנה ברפה, השתתף עם "גונבי נשק" שהצבא הבריטי היה מעביר ברכבות ממצרים לא"י. הנשך נמסר כמובן לחברי ההגנה.

לאחר השתחררו הורה בבתה"ס העברים בדמשק בין השנים תר"פ (1920)-תרפ"ד (1924). בעיר זו פיתח פעולה תרבותית רחבה ורבים מתלמידיו עלו אח"כ לארץ.

יסד את אגודת "המכבי הצעיר" שראשיתה היה בירושלים בשנת תרע"ח (1918).

ניהל שיעורי ערב, הקדיש עתים לענייני הקהק"ל, הסתדרות המכבי ועוד. עבודתו המאומצת עוררה את רוב הנוער לתנועה לאומית, אשר שלחה פירותיה בלבות כל יחידות העיר. עם הצטמצם תקציבה של מערכת החינוך העברי הציוני, חזר לארץ.

נשא לאשה את שושנה בת שמואל בכרי. במשך חמש שנים הורה בבית-הספר שבמושבת זכרון יעקב, ואח"כ בירושלים בביה"ס לבנות בימין משה.

בכל מקום שבתו התמסר בחום ובאמונה לארגון הנוער ע"י פיתוח פעולות רבות סעיפים, בחיזוק הגוף והרוח. תוך כדי כך עבר אל בית הספר "במעלה" ומקץ זמן קצר הוזמן לנהל את בית-הספר תלמוד תורה "בית אהרן", שנמצא בשרותו מיום הוסדו משנת תרצ"ד עד שנת תשי"ח (1958).

כחבר ותיק של הסתדרות המכבי בארץ-ישראל עוד בראשית מצעדיה באביב תרע"ב (1912) הואיל להתגדר בבעייה של ארגון תלמידי בתי-הספר העברים על יסוד שיטת הצופיות ורעיון המכבי, ולהכשירם למילוי תפקידים הכרחיים בחברה. ציבור הנערים סודר על ידו לפלוגות ולקבוצות, וכל יחידה נקראת בשם אחר. הדרכת הגדוד או השבט נתונה בידי חברים בוגרים אשר קבלו הכשרה תרבותית צופית מאת המדריך הראשי. הקבצים הרשמיים של המכבי הצעיר שיצאו עד כה, ביניהם יזכרו נחשון, שאגתנו, נעפילה. הדנו, מכילים הומר רב ומגוון על ברכת העלומים הבוקעת ונובעת מתוך תנועה זו, הצודדת לבבות ומבשרת עתידות.

היה בין מייסדי "חלוצי המזרח" ומלא שירותים חשובים בהסתדרות המורים בירושלים.

כתב הרבה מאמרים על חינוך הנער, מהות ההדרכה הדרושה לדור הצעיר ואחדים מאלה עתידים להתפרסם בספר מיוחד.

כל השנים היה חבר ההגנה.

בשנים האחרונות, למרות מצב בריאותו הרופף הוסיף להתמסר לפעולה תרבותית של הנוער, במסגרת מועצת הנוער של הקרן הקיימת ובזה מצא עידוד רב בחייו.

נפטר בירושלים, י"ט בשבט תשכ"ט (7.2.1969).

שמחה אהרליך

נולד בביחובה, לובלין (רוסיה), ח' טבת תרע"ו (15.12.1915).

לאביו יצחק אהרליך ולאמו בת-שבע בת אפרים שורצמן. קיבל חינוך תורני-מסורתי. בעל השכלה תורנית, תיכונית; מסחר וכלכלה ואופטיקה.

לאחר תקופת פעילות בתנועות הנוער הציוני הכללי בפולין, עלה לארץ בשנת תרצ"ח (1938).

בארץ המשיך בפעילותו בהסתדרות הציונים הכלליים (כיום המפלגה הליברלית).

נשא לאשה את צילה בת אברהם גולדגרם. בעל מפעל למוצרים אופטיים.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5420). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5420