Volume 18

Page 5427

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כאלה. המושל ניהל כל הערב מו"מ עם הערבים לחוד ואתנו לחוד, ישיבות נוספות לא התקיימו.

הממשלה קבעה מכס בגודל של 10% על כל מוצרי היבוא, היבואנים הצליחו לעקוף גם את החוק הזה.

בינתיים פרצו מהומות ב-1929, המשבר בארץ גרם לירידה גדולה של עולים מפולניה וגם לחוסר עבודה. בכל זאת המשיך בתעשיה.

שכר מעירית תל-אביב אולמות לתעשיה ברחוב החרושת 22, ואז אפשר היה לרכוש חוטים מתוצאת אירופה וגם אפשר היה לצבוע ולשפר בדים ב"ארגמן".

יסד עם גיסו וידיד שלו, ג"כ בעלי מקצוע, פירמת "מ. פריטג ושות'" ואחר כך חברה בשם "פלטקס בע"מ". רכשו נולים חדשים והמשיכו בייצור בדים, בעיקר, ומוצרים פרוטה. נוסף לזה גם דגלים מכל האומות.

השתתפו בכל ירידי המזרח, והצגת תוצרתם זכתה אותם באותות הצטיינות. סיפקו ליריד המזרח כל מיני בדים בצבעים שונים לדקורציות ולמחיצות וכל מיני דגלים הדרושים להם. ככה המשיכו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1938 פנה אליו מר עובד בן-עמי , מייסד העיר נתניה בתכנית להקמת מפעלי טקסטיל בנתניה. זכרון דברים על כך נערך ונחתם ב-14.7.38. התוכניות היו גמורות, בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה, ומכמה סיבות לא יכלו להוציא לפועל תכנית זו. מצד שני גדלה הדרישה לכל מידי בדים ואוהלים, מזרונים, מגבות וכו' וביחד עם יתר מפעלים שהיו כבר בארץ התחילו לספק כל סוגי בדים למגבות עבור הצבא האנגלי האוסטרלי, למשטרה ולסוכנות היהודית.

אחרי גמר המלחמה, החליט לחסל את עסקו בתלאביב ולעבור לטבריה, שם רכש כמה נכסי דלא ניידי, מהם יכול אז להתפרנס לעת זקנה, ובהיותו בטבריה נתבקש ע"י ה"ה טייבר, שנקר ופולק (חבר מייסדי הועד לפיתוח העיר טבריה) להקים ולנהל מפעל טקסטילי בטבריה, הסכים לזה, רק עקב המצב הפוליטי נקרא לחזור לתל-אביב ולהיות יועץ ובודק מוצרי טקסטיל עבור הברת "שבילים", וכך עבד שנה שלמה ללא משכורת, ואחרי הקמת המדינה הסכים להמשיך ולעבוד במשרד הבטחון בתור מרכז קניות טקסטיל עד ליציאתו לגימלאות בשנת 1958.

אח בלשכת הבונים החפשים "חירם", ואח בלשכת בני-ברית "שער-ציזן" בתל-אביב.

המשיך ועודנו ממשיך לעבוד בייעוץ בענייני טקסטיל לאנשים ולמוסדות שונים עד היום.

בתו: רות אשת מרדכי גרנות (מנהל אגף הקניות

ב"מקורות".

ד"ר נסים (בוקו) לוי

נולד בסופיה (בולגריה) בשנת תרנ"ח (28.5.1898). לאביו רחמים לוי ולאמו רחל בת אברהם משולם. קיבל חינוך כללי. סיים את האוניברסיטאות בסופיה ובברלין וקיבל תואר ד"ר למשפטים וכלכלה. עורך דין. בגיל 16 היה יושב ראש "ההסתדרות לשפה ול

תרבות העברית" בסופיה ואחר-כך של כל בולגריה.

בגיל 25 שנה, היה יו"ר "ההסתדרות הציונית"בסופיה.

היה סגן יושב ראש של הקונסיסטוריון המרכזי (ועד הקהילות) לכל בולגריה, במשך 13 שנה.

בשנת 1928 נשא לאשה את נורה בת רחמים אברהם ואחרי שנפטרה נשא לאשה בזיווג שני בשנת 1949 את רבקה בת חזקיה דנון (עורכת דין).

היה 3 פעמים ציר מבולגריה בקונגרסים הציוניים. פעמיים בקונגרס העולמי היהודי ופעם השתתף בקונגרס של המיעוטים הלאומיים בוינה.

בימי הכיבוש הנאצי היה אחד ממארגני ההתנגדות לחיסול היהודים. רצו הארגונים הפשיסטיים לחסלו, לכן נאלץ בימי הנאצים להיכנס למחתרת. נאסר לעתים קרובות ומוכה על ידי הנאיסטים.

עסק בעליה ב' ובתפקיד זה היה בזמן המלחמה פעיל בבולגריה ובגרמניה.

היה העורך הראשי של העתון "ציוניסטיצסקו זנאמה" (הדגל הציוני) וכתב מאמרים רבים בכל העתונים היהודים בבולגריה.

ביקר בארץ, בשנים: 1933, 1935. 1937 בענייני ההסתדרות הציונית ועליה ב'.

ב-1939 היה בגרמניה בענייני עליה ב'. עלה לארץ ב-1948.

בענייני ההסתדרות הציונית ועליה ב'.

בארץ הוא עובד כעורך דין עצמאי.

פרסם בארץ ספר בשפה הבולגרית "איך ניצלו יהודי בולגריה" (יחד עם א. רומני).

בניו (מאשתו הראשונה): יוחנן להב (עתונאי, כתב ראשי ב"ידיעות האחרונות); יוסף לוי (חקלאי. כיום מנהל חברת השיווק של תה"ל באירן).

פרופ' ישעיהו ליבוביץ

נולד בריגה (לטביה) כ"ט טבת תרס"ג (28.1.1903).

לאביו מרדכי ולאמו פריידה בת מרדכי נימצוביץ.

קיבל חינוך מסורתי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה יצאה משפחתו לגרמניה וסיים לימודיו בפילוסופיה באוניברסיטת

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5427). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5427