Volume 18

Page 5449

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הנה הרבה מעלות טובות לארץ ההיא וכו' ". והנה חיים גדליה (קרובו של מונטיפיורי), אשר היה "חובב ציון", לפי הכרזותיו המרובות, מדבר על תשע ארצות הגירה שבאו בחשבון לפי דעתו: ארגנטינה, ספרד (הוא נלחם ביהוד לספרד), קנדה, מקסיקו, אוסטרליה, אלג'יר, תורכיה. סוריה ואמריקה (ויש להוסיף כי גט סאן-דומינגו באה בחשבון בימים ההם). גם הוא יעץ לפזר את המהגרים קבוצות קבוצות לארצות שונות (ג'ואיש כרוניקל", כ"א שבט תרמ"ב10.2.1882).

אחרי שד"ר תיאודור הרצל אירגן את הקונגרס הציוני הראשון בבזל, 23-31.8.1897, נהיה בין חסידיו ותומכיו, והיה בקשרים עמו ע"י הצעות שונות שהציע לו. בשנת 1902 ענה לו ד"ר הרצל (ראה העתקת מכתבו, הפנה אותו לזלמן דוד הכהן ליבונטין , ראה כרך שני, עמוד 813).

העסקן והסופר מרדכי בן-הלל הכהן (ראה כרך שלישי, עמוד 1114) בספרו "מלחמת העמים" יומן, ספר שלישי (ירושלים, תר"ץ-1930), בעמוד 22 כותב בקשר עם פטירתו של חיים בקר (יהושע גולדברג, (ראה כרך ראשון, עמוד 361) שבישוב ביפו היו 3 עסקנים בשם "חיים" , שעליהם עמד הישוב האשכנזי ביפו: חיים שמרלינג (ראה כרך ראשון, עמוד 99) ; חיים גדליה (בעל הערך הזה) ו-חיים בקר הנ"ל (הערה שלי: מובן, שהיו עוד עסקנים חשובים ופעילים מלבדם, מהאשכנזים ומהספרדים).

שלושה מבניו היו רוקחים. לאחר שבנו אברהם שלמד את תורת הרוקחות בקושטא (תורכיה) ולא הסכים לשרת בצבא התורכי, החליט האב בשנת תרע"ב (1912) לנסוע עם משפחתו למצרים ופתח שם בית מרקחת בשם "לונדון".

במלחמת העולם הראשונה כשהצבא הבריטי החליט לכבוש את א"י, סוריה ועירק, התראה עם הגנרל אלנבי (כובש א"י) ומסר לו ולעוזריו, ביניהם רונלד

סטורס (אחרי הכיבוש היה במשך הרבה שנים מושל ירושלים) פרטים על מדבר סיני ועוד, היות והכיר את המקומות בשעה שעסק בחיפוש עתיקות (ראה לעיל). מובן שידיעותיו וידיעות אהרן אהרנסון , ראש "נילי" (ראה כרך חמישי, עמוד 2073), עזרו לאלנבי לכבוש את הארץ ולחסוך בקרבנות.

ע"י קשריו הטובים עט הבריטים ועם הממשלה במצרים, עלה בידו לעזור בשנת 1914, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, למגורשי א"י - למצרים. וכן עמד כל השנים שגר במצרים ליהודי מצרים, נגד התעמולה של המופתי מא"י ועוד.

בשנת 1927 חזר עם בני משפחתו לארץ.

היה עוזר לכל נצרך ואהוב על תושבי העיר יהודים ולא יהודים.

נפטר בתל-אביב, י"ז תשרי תרצ"ב (28.9.1941) והובא לקבורה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור בת"א.

חיבר ספר (לקט) "כתר שם טוב" לשנת המאה להולדת מ. מונטיפיורי (לונדון, דפוס ורטהיים 1884).

צאצאיו: רבקה אשת מרדכי אהרן (מרקוס) קמי ניץ (דאה בכרך זה, בעמוד 5414); אסתר אשת חיים בוסקלה); יעקב; אריה (ליאון); שלמה; אברהם (אלברט); שיינה אשת משה מאנדל; חנה אשת מרכוס קמיניץ (נישאה לו אחרי פטירת אחותה רבקה).

פנחס בנדרסקי

נולד בנדרי (רוסיה) בשנת תרנ"ט (2.5.1899). לאביו זאב ולאמו לאה בת שמואל בוצלין.

קיבל חינוך בבית-ספר יהודי רוסי. הוריו החזיקו עבורו בבית מורים עברים בכדי שיספוג בקרבו גם לימודי תורה. גדל בבית-הספר בין נוער רוסי. היה בין שלושה תלמידים יהודים שלמדו מבין 30 תלמידים גויים רוסים.

משם עבר ללמוד בגימנסיה רוסית, וגם כאן היה

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5449). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5449