Volume 18

Page 5465

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי שנוסדו חברות תחבורה והובאו אוטובוסים נוספים, החל להפסיד בעסקיו, ובשנת תרפ"ד (1924) חזר לארצות-הברית.

חזר לעסקיו והיה פעיל באגודת "בני ארץ-ישראל" ובאירגונים ציוניים אחרים.

כמה מבניו שלח לארץ וחיים בה עד היום.

נפטר בשיקאגו, כ"ד תמוז תש"ו (23.7.1946). גופתו הובאה לקבורה בשנת תש"ז (1947) בירושלים.

צאצאיו מאשתו הראשונה): יהודה (מראשוני חברי "הגה" ואח"כ "אגד"); אברהם.

מאשתו השניה: דוד, הדסה, ברכה.

יפת שרעבי

נולד בשרעב (תימן) בשנת תרס"ט (1909).

לאביו הרב שמ ואל בן רצון שרעבי ולאמו שדרה בת אברהם שרעבי.

קיבל חינוך מסורתי בתימן. היה ירא שמים, שומר מצוות, שקדן, מכובד, איש נעים הליכות ומקובל היה על כל אלה שהכירו אותו.

בהיותו בן 13 התייתם מהוריו.

בשנת תרפ"ו (1926) עלו האחים לארץ. הממשלה הבריטית בעדן לא הפשרה ליתומים ולאלמנות לעלות

לארץ, והודות לידיד משפחתם, אפרים בן יששכר שמעוני (כיום תושב פתח-תקוה), רשם אותם בפספורט שלו כבניו, וכך הצליחו לעלות לארץ.

עבד בחקלאות בכמה מושבות (בכרמים ובפרדסים).

בשנת תרפ"ט (1929) בהיותו בן 18 נשא לאשה את מרים בת שלום שרעבי.

לאחר הנשואין עבד כפועל בנין.

בשנת תרצ"ג (1933) נתקבל לעבודה בעירית תל-אביב-יפו. בתחילה כעובד המחלקה לתברואה, ואח"כ כנהג במחלקה לפיקוח. היה ידוע כאיש הסדר והמשמעת ע"י הנהלת העבודה.

היה אחד העסקנים הוותיקים של האיגוד הבלתי תלוי של העובדים הלאומיים בעיריה.

היה מבין ראשוני החברים והמייסדים של הסתדרות העובדים הלאומית וקופת-החולים שלה.

מה רבה היתה שמחתו, כאשר נתמנה להיות אחד משומרי הכבוד של ארונו של ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי ז"ל כשהועלו עצמותיו לארץ-ישראל.

כאב על כל חייל שנפל על משמרתו. היה מבקר לנחם אבלים במשפחותיהם.

דאג לתת לצאצאיו חינוך על פי המסורת.

נפטר בתל-אביב בערב שבת, ב' ניסן תשכ"ט (21.3.1969).

צאצאיו: מזל אשת יוסף בוסי; שמואל ; אבנר; מרדכי; שלום; שולמית.

בבטאון העובדים בעירית תל-אביב-יפו "שערים" אייר תשכ"ט (1.5.69) נתפרסמו כמה מאמרי הערכה על אישיותו, וכן בחדש יוני 1969 מאמרים נוספים.

שבתי (שפסיל) וולובלסקי

נולד בבריסק דליטא, ל' אדר א' תרס"ח (15.2.08).

לאביו שמעון וולובלסקי (בריסק) ולאמו פסל'ה בת אריה (ליבל) וויינבוים הבית היה דתי וציוני, ונתנו חינוך מסורתי עברי לשלושת הילדים: שבתי, משה וחנה (אח"כ אשת ישראל הלפרין ז"ל, ראה את הערך שלו בכרך זה). בבית דיברו עברית. האב היה ציר בקונגרס הציוני הראשון והיה מתפאר עם הסמל שהביא עמו מהקונגרס (בבזל 31-23 באוגוסט 1897).

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה (1914) גרשו את תושבי בריסק לפנים רוסיה. כל המשפחות ה"וולובלסקים" (אהרן אביו של שלום וולובלסקי , ראה את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1514), הסבתא הינדה, עוד אח זאוול , כולם הגיעו לפנים רוסיה, אורשה, מוסקבה וסרטוב. רק אביו של שבתי הנ"ל נשאר תקוע בעיירה דרהוצ'ין. בשנת תרע"ה (1915) נפטרה מטיפוס אמו פסל'ה . נשארו 4 ילדים, אחת מרים בת 9 חדשים נפטרה גם היא. האב שהיה אז מחוץ לבית נסע שוב לבריסק לראות אולי אפשר כבר לחזור לבריסק. בדרך חלה בטיפוס. לפי פקודת

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5465). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5465