Volume 18

Page 5472

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אברהם (אברשה) שכטרמן

נולד בב' כסלו תרע"א (3.12.1910) באודסה (רוסיה).

לאביו ר' צבי שכטרמן (מנכדי ר' פנקס מקוריץ אבי משפחת שפירא המהוללת מסלאווטה - מצד אביו, ומשפחת הורוביץ - מצד אמו. עסקן ציבורי מראשי תנועת ה"מזרחי" - גואל שטחי קרקע בארץ, מייסד "כפר-יעבץ", שבקצה השרון המזרחי. פרטים מלאים קרא בערך שלו שנדפס בכרך י"ז, בעמודים 5184-87) ולאמו מרים בת ר' אברהם פרידמן (ממשפחת רבנים מיוחסת, שהעמידה דיינים ומורי הוראה מצויינים בישובי היהודים באוקריינה. אביו, שהיה מראשי צעירי התנועה הציונית באודסה ובוגר הישי

בה המודרנית הגדולה שלה, שבראשה עמדו הפרופ' הרב חייב צ'רנוביץ ("רב-צעיר) ח. נ. ביאליק, יוסף קלויזנר, מנדלי מוכר-ספרים ואחרים.

התחיל מלמד את בנו אברהם , עברית מגיל חמש. ביקר בגן הילדים העברי הראשון באודסה, שנוסד ונוהל ע"י משפחת וסרמן והיה מצויין בגישתו לבעיות חינוכיות. גן זה שסיגל לו את שיטת פרובל, במקום סדרי הלימוד, שהיו מקובלים ב"חדר" המסורתי, היה חלוץ בחינוך הילד היהודי בן זמננו.

בגיל שש נכנס לבית-הספר "תרבות", בו למדו את כל הלימודים בעברית.

מפני המלחמה, ואחר כך, מלחמת האזרחים, שפרצה בשנת 1917, קיבל שיעורים פרטיים בביתו, בהם שפות זרות. על לימודי העברית פקח אביו. ד"ר יוסף קלויזנר התפעל מן העברית הרהוטה השגורה בפיו של א. ש., כשעדיין לא מלאו לו שבע שנים.

הסבא ר' יחיאל למד רומית ורוסית וחוקי המדינה והתפרסם בזה, שניהל בשם כל בני העיירה משפט נגד ה"פריץ", שלו היו שייכות כל אדמות העיירה. בטענות פורמליות הצליח "למשוך את המשפט" במשך שנים ארוכות עד לפרוץ המהפכה, כשהמשפט בטל מעצמו.

בהשפעת חינוכו הציוני היה נושא נאומים נלהבים בעיירה על הציונות, ברוסית שוטפת ונמלצת. כה גדול היה הרושם שעשו נאומים אלה עד שועד "צעירי ציון" במקום העניק לו כרטיס-חבר של התנועה.

בשנת 1923 עלה אביו לארץ ולאחר חדשיים חזר ואירגן את בני משפחתו לעלייה לארץ וב-10.5.1924, הגיעו לנמל חיפה.

עד מהרה עלו לארץ ב-1925 גם סבו ר' יחיאל והסבתא שרה-מלכה . לאחר שהמשפכה ברחה מרוסיה לקישינוב, ובעת ששהו בבסרביה למד בגימנסיה העברית "מגן דוד", בקישינוב. היתה זו הגימנסיה העברית היחידה בתולדות העם, שנוסדה ונוהלה ע"י "אגודת ישראל". מפלגה, שהיתה אז אנטי-ציונית מובהקת. פרדוקס זה נתאפשר הודות לאנשים, שיסדו את המוסר וניהלוהו. בראש הוועד המפקח עמד אז הרה"ג צירלסון הי"ד, ראש רבני בסרביה, ומנהלה נחום ליבון.

בין התלמידים היו: שמואל מרלין (מראשי התנועה הרביזיוניסטית בזמנו); חבר הוועד לשחרור א"י בראשותו של פיטר ברגסון (הוא הלל קוק ), חבר הכנסת הראשונה חיים בלצן (עורך סוכנות הידיעות עיתי"ם; חיים רדי (ברמן) שהיה מנהל כללי של משרד-החוץ, ואח"כ של משרד העבודה, המשורר נתן אלתרמן, אליעז דורו (השגריר ברומניה), וסרמן (מיכין) ועוד.

סיים בגימנסיה זאת את שנת הלימודים הרביעית בהצטיינות גדולה וקיבל מדליה, שיוצקה במיוחד עבורו. בעלות המשפחה לארץ נתקבל כתלמיד המחלקה החמישית של הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב, לאחר שעבר את הבחינות בהצטיינות.

בילדותו הצטיין בקול בלתי רגיל, שבא לו בירושה, כנראה, ממשפחת אמו. שירתו היתה ל"מסמר" החגיגות בכל המוסדות בהם למד.

בגיל שמונה נתקבל למקהלת בית-הכנסת הגדול באודסה והיה הסוליסט - האלט של המקהלה בניצוחו של גדול החזנים והמלחינים הליטורגיים היהודים של אותה תקופה, ר' פנחס מינקובסקי.

מצטרף בשנת 1927 לתנועת "בית"ר (ברית יוסף טרומפלדור) סמוך להווסדה. עם הצטרפותו לבית"ר עלה על דרך המלחמה להגשמת הציונית.

בבית"ר מילא תפקידי פיקוד וחינוך אחראיים. בין השאר, היה מפקד גדוד "הנשרים" בתל-אביב, בין מפקדי בית"ר, בארץ ישראל, באותה תקופה נמנו: מנחם ארבר, ירמה הלפרין - מאבות הימאות העברית בדורנו, משה רוזנברג - שהיה אחר כך מפקד האצ"ל, יונה רון (פרויליך), יוסף דוקלר, יוסף פעמוני, גרינפלד ואחרים.

עם סיום הגימנסיה "הרצליה" ב-1928, יצא לשנת עבודה במדידות ועבד בסביבת נס-ציונה, כפר-יונה, כפר-יעבץ וביצות הפאלק, שבדרך לנתניה. לאחר שנת עבודה, יצא לגנט, שבבלגיה, ללמוד הנדסה אזרחית. נוסף על לימודיו, הוא מדריך בית"ר באנטוורפן ועוסק בספורט (כדור-יד, בעיקר) בהצטיינות רבה.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5472). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5472