Volume 18

Page 5481

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השניה ליו"ר נשיאות המועצה הארצית של תנועת "החרות".

למרות שהיה באופוזיציה, לא ראה עצמו חפשי מדאגה ממשית ומעשית לצרכי הכלל. הקים קרן יחידה במינה, הנקראת "הקרן לקידום הרפואה". היא פועלת במסגרת עירית תל-אביב-יפו והוא היו"ר שלה. ממקורות בחוץ לארץ גייס סכומי כסף נכבדים לשם הקמת הקרן. זו נותנת הלוואות, ללא ריבית, לרופאים היוצאים להשתלמות או ללמוד טכניקה רפואית חדשה. את ההלוואה מחזירים הרופאים תוך שנתיים עד חמש. הקרן נותנת הלוואות גם למוסדות רפואיים: מרפאות מכונים ובתי-חולים, לרכישת ציוד חשוב. את הכסף עליהם להחזיר תוך תקופה של 4 עד 8 שנים.

בצורה כזו נהנו כמה רופאים מעזרה חשובה ברכישת ידע חדש. בתי-החולים רכשו ציוד חשוב. ביה"ס לילדים חרשים-אלמים, השיג מכשירי לימוד ושמיעה כיתתיים. מכונים חדשים וחשובים נפתחו בתל-אביב, במסגרת מחלקת הרפואה הציבורית של עירית תלאביב-יפו. הסכום העומד לרשות הקרן, מגיעה עתה ל-500,000 לירות. הקרן מתנהלת ללא כל הוצאה.

בסוף 1961 יסד ביחד עם סיר אייזיק וולפסון, חברה מסחרית שמתפקידה לסייע לעיריות ומועצות מקומיות בעבודות פיתוח. החברה ששמה: "נתיבות" חברה לפיתוח בע"מ, מגישה לעיריות את השירותים הבאים. יעוץ טכני ויעוץ אדמיניסטרטיבי - לתיאום בין מחלקות ההנדסה והכספים המטפלות בעבודות ציבוריות; מימון העבודות, היינו תשלום המגיע לקבלנים במזומנים; גביית המגיע מן הבעלים הגובלים.

זוהי חברה מיוחדת במינה, בנוייה על רעיון וגישה מקורית, שאין דומה לה בעולם. היא מביאה תועלת רבה, בהוזילה את מחיר עבודות הפיתוח העירוניות. הוא חבר הנהלת החברה ומנהלה הכללי. סיר אייזיק וולפסון הוא יו"ר מועצת המנהלים.

בילדותו קראו לו הוריו בשם חיבה "אברשה". בבואם לארץ דרש לקרוא לו אברהם . לאחרי מלחמת העולם השניה, סופר על האנטישמיות המתחדשת ברוסיה, ועל זה שהשם אברשה משמש ככינוי לגנאי לכל יהודי. ביקש שיחזרו ויקראו לו "אברשה".

השאיר טביעת אצבעות בארץ ישראל לאורך מסלול חייו, כמעט בכל מקום אליו נקלע ובכל עניין בו טיפל.

חובב טיס וכדורגל. כתב מאמרים בעתונים על נושאים מוניציפליים וכלכליים. נכתב עליו, בין השאר, בספר "כנפי הנצחון", מאת אביגדור שחם , בספר "מערכות הארגון הצבאי הלאומי", מאת דוד ניב (כרך שני עמודים 199-200), בספר בית"ר, בבטאון "חיל האויר" מס' 77, בעתונים ובכתבי עת שונים.

צאצאיו מאשתו הראשונה : יצחק (מהנדס ימי); אלינוער (עורכת משנה של עתון חיל ההנדסה של צה"ל) אשת הארכיטקט אדם מזור . צאצאיהם : דן,

גד, קרן); תמר (במאית-משנה ב"הבימה").

אמם (ראה בעמוד 5479) שרה ז"ל, היתה בת 36 במותה. בעלת תכונות תרומיות ואצילות רוח. אהובה על כל מכריה. עם מותה ירד אבל כבד על העיר. נתנה חינוך עברי-לאומי לילדיה.

מנחם שקלנובסקי

נולד בנידו, פלך קאליש (פולין), א' סיון תרס"ה (4.6.1905).

לאביו רפאל מאיר בן משה (מכניס אורחים) מחסידי גור, סוכן יערות. נפטר בא"י בשנת תרצ"ז ונקבר בהר הזיתים בירושלים) ולאמו פיגה בת זאב לוי וקסמן מבלשקי (נפטרה ב-1963).

קיבל חינוך תורני וכללי. ראשית חינוכו ע"י מורה פרטי בכפר מגורי ההורים. בגיל 6 נשלח לעיירה ויאדה, ללמוד ב"חדר" אצל ר' העניך אלי . אחר

שנתיים עברה המשפחה לגור ליד תחנת הרכבת קוליולקי, נשלח לעיירה בלשקי, למד ב"חדר" ואכל "ימים".

כתלמיד בית המדרש היה פעיל במוסדות צדקה שונים בעיר. היה פעיל באיכסון חיילים יהודים לפסח עם דודו ר' יוסף שמעון ז"ל. היה מסור לחלוקת קופסאות קק"ל בבתים.

למד ועזר לאביו במסחר בתבואה בעיר קאליש ועוד.

בסוף שנת 1923 עזב את פולניה בדרכו לא"י, וב-8.1.1924 עלה לארץ בסרטיפיקט של "חקלאי".

יחד עם דודו אברהם פיטרקובסקי הקים ביתחרושת לשרוכי-נעליים.

עבד כפועל חקלאי בנטיעת טבק.

השתתף בפסח תרפ"ד (1924) בתערוכה הראשונה.

בשנת 1924 עבד בבית חרושת לתעשיית מרצפות וכו' של האחים טאובקין בתל-אביב. עבד כפועל בניין, חופר בארות, למד מקצוע השרברבות. בשנת 1929 הוסמך מטעם ממשלת המנדט כשרברב מוסמך.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5481). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5481