מ.א. בשנת 1910; מוסמך לרבנות בשנת 1902, ולמדעי הרוח בשנת 1907.
בשנות 1906-09 בהוראת תנ"ך ולשונות שמיות באוניברסיטת אוקספורד.
נשא לאשה את חנה לאה בת הרב אריה ליב פרומקין (ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 572. היה ממייסדי פתח-תקוה, חוקר ומחבר ספר תולדות חכמי ירושלים, יחד עם אליעזר ריבלין ועוד.
בסוף שנת 1909 נקרא לשמש כרב בקהילה הגדולה של ניו-קאסל, סוואנז', בריסטול ועוד, ונשאר שם עד קיץ 1918.
בתקופת ישיבתו באנגליה היה פעיל בעשייה הציונית ובייחוד בקק"ל.
בקיץ 1918 הוזמן ע"י ד"ר חיים וייצמן להצטרף ל"וועד הצירים" שיצא לא"י באותם ימים לנהל את הפעולות הציוניות השוטפות ונתמנה למנהל משרד "ועד הצירים" בירושלים.
בשנת 1919 נאלץ לחזור לאנגליה ושב לארץ ב-1926 ונתמנה למרצה למקרא ולבלשנות שמית במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.
בתפקידו זה הניח את היסודות להוראת המקרא באוניברסיטה.
בשנת 1939 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין, עד פרישתו ב-1949.
משנת 1949 פרופ' כבוד.
עיסוקו המדעי: מחקרים במדע המקרא בפילולוגיה עברית וחקר הספרות העברית (עברית ואנגלית). תירגם לאנגלית כמה מסכות של התלמוד עם פירוש (מ1908) ובעברית (מ-1912 ב"השלוח").
מאז עלייתו לארץ לשון פירסומיו היא בעיקר העברית.
ספריו: "ספר ברית דמשק" (בצירוף מבוא והערות, נדפס בהמשכים ב"השלוח" כ"ו); פירוש לספר שמואל (בסידרת הפירוש המדעי מיסודו של א. כה נא, קיוב תרע"ט, וארשה (פולין) תרפ"ב. אחר חזר בו מרוב מסקנות הספר, הרחיב את הפירוש והמבוא. המהדורה המחודשת יצאה ב-1956 ומהדורה מתוקנת ב-1964); "יסודי הפוניטיקה העברית" (תרפ"ח); "ספר חכמת בן-סירא השלם (מבוא ופירוש עממי קצר בצירוף הפרקים העבריים שנתגלו ותרגום עב רי לפרקים החסרים, תרצ"ג. מהדורה קודמת מתרפ"ט לא יצאה לאור ונשארה בהגהה. לאחר שנים חזר והוציא "ספר בן-סירא השלם", כולל כל השרידים העבריים שנתגלו בגניזה של קהיר והחזרת הקטעים החסרים עם מבוא מקיף, פירוש ומפתחות. תשי"ג ואילך. זכה ב"פרס ישראל", 1954; "דקדוק לשון המשנה" (תרצ"ו, תורה, נביאים וכתובים, מהדורה ספרותית, ערוכים ומפורשים עם מבואות (א-י, תש"אתש"ט ואילך); "פרשנות המקרא" (סקירה על תולדותיה והתפתחותה. תש"ד ואילך); "מבוא המקרא" (א-ד. תש"ו-תש"י זכה בפרס ביאליק בשנת 1950. יצאו כמה מהדורות לאחר מכן); "מסורת וביקורת" (קובץ מאמרים בחקר המקרא. 1957). בנוסף לכך השתתף באנציקלופדיות בערכים מענייני מקרא וכן ערך את הכרכים ח-ט של "מילון הלשון העברית" לאליעזר בן-יהודה (כאן היה אחראי בעד סידורו של כל החומר שלאחר המקרא ובעד הגדרתם של כל הערכים שלאחרי המקרא. אף הוסיף חומר חדש. ברליןירושלים, תרפ"ח-תרפ"ט ואילך).
הוציא סידרת מילונים: "מילון עברי-אנגלי שימושי" (כולל את אוצר השלון העברית לכל תקופותיה. תרצ"ח ואילך); "מילון אנגלי-עברי" (עם ה. דנבי, תש"ג); ו"מילון-כיס מעשי עברי-אנגלי" (תשי"ג); מילון כיס מעשי אנגלי-עברי-אנגלי (תשכ"ט).
נפטר בכפר סבא, י' בטבת תשכ"ח (11.1.1968).
צאצאיו: שרת אשת ד"ר יעקב דוברוב ; לורד שמואל סגל; אהרן (בכפר סבא); אסתר אשת הרי מרקו; פרופ' בן-ציון יהודה (לשפות שמיות).
יצחק נבון
נולד בירושלים, י"א ניסן תרפ"א (19.4.1921).
לאביו יוסף נבון (בעל ותק משפחתי של 300 שנה בירושלים) ולאמו מרים בת יעקב בן-עטר (יוצאת מארוקו. הסבא שלה היה רב במרוקו).
קיבל חינוך מסורתי וכללי בביה"ס "דורש ציון" השתלם באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות עברית, תרבות האיסלאם ופדגוגיה).
בשנים 1942-46 היה מורה בביה"ס התיכון בבית הכרם, ירושלים.
מערב מלחמת השחרור, בין השנים 1946-48, עמד בראש המחלקה הערבית של ה"הגנה".
בשנים 1949-50 כיהן כמזכיר שני בשגרירות באורוגוואי ובארגנטינה.
שירת בצה"ל.
בשנים 1951-52 פעל כמזכירו המדיני של שר החוץ משה שרת (ראה ערכו, כרך שלישי, עמוד 1113).
בין השנים 1952-63 עבד לימינו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון (ראה ערכו בכרך שלישי, עמוד 1097), כמזכירו המדיני. לימד את בן-גוריון ספרדית.