Volume 19

Page 5591

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העל-יסודי בישראל (מדברי אהרן ידלין - לאחר מותו).

בשנת תשי"ב (1952) נקרא על ידי המרכז החקלאי ומשרד החקלאות להיות מנהל האגף של החינוך החקלאי בארץ.

הוא היה איש החברות הטובה לשמה; בלי לריב, היה עומד על דעותיו במלוא התוקף. כשהוא מוליך את המחשבה ומשכנע. מתוך אינטואיציה דקה היה מוצא את הדרך לבני אדם רבים וטובים.

היה איש האינטלאציה, התבונה והחכמה, ומעל לכל - איש האמונה. היתה בו הזדהות עם המעשה שעשה, ומכאן השלמות. תמיד בחן והעריך כל עשייה שלו ושל הזולת על-פי מידת ההזדהות בין העושה לבין המעשה.

אחד השרשים שהזין אותו עד יומו האחרון היתה החסידות. היא היתה ניכרת בין שעה שהיה מדבר לפני החרדים. ב"כפר חב"ד" היה מתקבל בשמחה ובאהבה.

נפטר בגבעת ברנר, י"ב בכסלו תשכ"ט (3.12.68).

צאצאיו: משה רגב, שרה רגב .

ליום השבעה לפטירתו פירסם משרד החינוך והתרבות, האגף לחינוך חקלאי, חוברת לזכרו.

ליום השלושים למותו פירסם הקיבוץ חוברת "דברי חברים על אליעזר רגב".

יהושע מירון (מירנסקי)

נולד בראשון לציון, בשנת תרנ"ח (17.8.1898). לאביו פייבל מירנסקי (ראה את הערך שלו בכרך חמישי, בעמוד 2148), ולאמו חנה איידלה בת ר' משה מיכל ביילין.

בשנת תר"ן (1890) בהתעורר שוב ברוסיה הרוח החלוצית, עם קנייתה של אדמת "דורן" ("רחובות"

העתידה) והתעוררותה של "ואדי אל-חנין" ("נס-ציונה" העתידה) לחיים מחודשים - ובבואו לרוסיה של שמואל (סאמי) הוכברג (ראה בכרך א', עמוד 415) לנהל תעמולה, בשמו של יהושע חנקין (גואל הקרקעות, ראה בכרך שני, בעמוד 752), לקנות חלקות ב"דוראן" - התעוררה הרוח החלוצית גם בבחור הפשוט, ר' פייבל, בנו של ר' קופל אורי בעל טחנות קמח, הידוע בשם הטוחן מנובורודוק, ויחליט גם הוא לעלות ל"ארץ הקודש" ויהי מה.

ראשית עבודתו של ר' פייבל ברחובות היתה חפירת בורות לקביעתם של היתדות לסימון גבולותיה של המושבה.

לאחר זמן קצר קנה בשותפות עם שמואל גורדיי סקי זוג סוסים ויהיו עוסקים בהובלת משאות. מרחובות עבר לראשון לציון ורכש דיליזנס ששימש אמצעי תחבורה לנוסעים. וכך היה מהראשונים בארץ שאירגן תחבורה למושבות.

הבן יהושע קיבל חינוך עברי מסורתי בבית הספר "עזרא" ביפו ואח"כ בבית הספר "למל" של חברת העזרה בירושלים.

היה בין הלוחמים נגד בתי-הספר האלה שהשפה הגרמנית היתה הרשמית בהם.

היה בין ראשוני ופעילי המכבי ביפו ובמושבה.

במלחמת העולם הראשונה כשנגנב מאורוות אביו סוס, קיבל מקצין תורכי גבוה שהיה גר בבניינם, סוס ורשיון, ורכב לעבר הירדן, ושם נעזר ע"י המפקדה התורכית והגנב והסוס הנגנב נמצאו.

בשנת 1917 התגייס לפי צו המוסדות הלאומיים לגדוד העברי ה-40 .R.F. עלה לדרגת סרג'נט לתחבורה בגדוד.

בסוף שנת 1919 שוחרר מהגדוד אחרי שהתפרק.

בגדוד העברי כשחנה בסיני, היה בין אלה ש"סחבו" נשק ממחסני הצבא הבריטי. העבירם לאורווה שלהם בראשון לציון ונמסרו להגנה.

בשנת 1920 נסע לארצות-הברית ושם למד בהתחלה להיות וטרינר (רופא בהמות ושאר בעלי חיים). בסוף החליט להשתלם ברוקחות וקיבל תואר של רוקח.

בשנת 1926 נשא לאשה את צירל בת ישראל ברקוביץ.

עד שנת 1926 עבד בבית מרקחת ובשנים 19261967 היה לבעל בית מרקחת במרכז העיר ניו-יורק.

במקום לשלם פיצויים לעוזרו עבור כל השנים שעבד אצלו במסירות ובנאמנות, מסר לו את בית המרקחת בלא כל תשלום.

היה חבר באירגון הרוקחים PHO-PI-PHI וחבר הסתדרות הרוקחים היהודים.

חבר ותיק בהסתדרות הציונית בארצות-הברית.

הגיש עזרה רבה לרבים מבני עמו שבאו לארצות הברית להשתלם.

רכש בארץ בביקוריו הרבים - נכסי דלא ניידי. כיום אינו עובד ומקווה לחזור לארץ מולדתו.

בתו: נעמי אשת סטיבן שויער ( ילדיהם: מרכוס; אייבי (חנה); אביגיל).

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5591). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5591