Volume 19

Page 5604

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מסויים מהם בפקודת ממשלת הצאר ניקולאי. התגייס עם חבריו לעזרתם באמצעות הוועד המיוחד שנבחר למטרה זו. אורגנו קבוצות חברים לקבלתם בתחנות הרכבת, סידורם בדירות, אוסף בגדים וכספים לשם קיומם.

בשנת 1916 נבחר ליו"ר סניף "צעירי ציון" בדרום אודיסה ומועדון אגודת "התחיה" ברח' רזומובסקי 8, לאספות ופעולות חברותיות וכו'.

ב-1917 עם הצהרת בלפור היה ממארגני התהלוכה הענקית רבת הרושם באודיסה, ועמד בראש המחלקה הטכנית שלה: תלמידי בתי ספר טכניים, פועלי בתי חרושת שהוו חלק גדול וניכר ועשתה רושם כביר והשפעה רבה על תושבי אודיסה.

ב-1918 עם הגיעם של כמה מאות מתושבי צפת ויפו שהוכרחו לרגל מצב המלחמה והרעב בא"י לעזוב את בתיהם ודרך סוריה וקושטא הגיעו לנמל באודיסה, בתקופה בה נמצא הצבא האוסטרי שם. בתקווה כי בתור נתיני אוסטריה יוכלו להגיע אל קרוביהם באוסטריה ולא לסבול חרפת רעב. לאחר שנסיון זה לא הצליח, נאלצו להישאר באודיסה. הארגונים של חברי "התחיה", "צעירי ציון" ואחרים, העבירו אותם מהנמל, ששם סבלו מקור ומגשמי הזעף ללא כל עזרה שהיא, והעבירום למקומות שונים וביחוד לקסרקטיני החיילים האוסטריים שהתפנו בדרך לפונטאן, מעונות קיץ בפרברי אודיסה, שחלונותיהם (הזגוגיות) נהרסו כתוצאה מההתפוצצות החזקה במאגר התחמושת של הצבא בסביבות העיר, ובו בזמן הודיעו לוועד הקהילה על המצב לשם אירגון וגיוס רופאים, אחיות, סטודנטים לרפואה ועסקנים שונים, לבוא לעזרתם, ולמרות הטיפול המסור והקשה בהם לא החזיקו רבים מהם ונפטרו.

יחד עם חבריו הצעירים טיפלו בהם ובחוליהם יומם ולילה. מרוב התאמצות הלה ואחרי שהבריא והמשיך בטיפול ואירגון ועד פליטי א"י לשם החזרתם הביתה (לארץ), היות ופליטי צפת ויפו היוו את הגרעין והיסוד לאירגון זה. וע"י כך יזם ואירגן את פתיחת העליה השלישית המאורגנת הידועה בשם "עליית רוסלאן" האנייה הראשונה שהעלתה כ-700 יהודים - ביניהם את פרופ' יוסף קלויזנר (ראה כרך שני, עמוד 609), ד"ר משה גליקסון (ראה כרך שני, עמוד 592). ד"ר חיים יסקי (ראה כרך רביעי, עמוד 1770), פרופ' ד"ר אריה דוסטרובסקי (ראה כרך ד', עמוד 1749) ועוד. האניה הגיעה לנמל יפו עם הדלקת הנר השלישי של חנוכה בכ"ז כסלו תר"פ (19.12.1919) לפי דרכונים: בעברית, רוסית וצרפתית, שלפיהם גם השתחררו מהשירות בצבא הרוסי, ואף היו כאלה שקיבלו בדרכונים אלה מזון מהמשרד הממשלתי פוניבז' שעזר לשבויים ופליטי המלחמה.

הטיפול באירגון עליית "רוסלאן" ערך כשנה וחצי. קיבלו רשיונות לצאת מרוסיה גם בימי שלטון "הבולשביקים" וגם בימי שלטון "הלבנים" שכתמורה הוכרחו להעלות אתם גם 13 "בוגומולצים" רוסים, אנשי קדושה פרובוסלביים ליפו.

ביזמתו ובהוצאות סבו ר' אליעזר חיים קרול (ראה את הערך שלו בכרך זה) הדפיסו את הדרכונים התעודות הנ"ל בשם ועד פוליטי א"י לשם החזרתם הביתה לא"י, בשפות עברית, רוסית וצרפתית והנ"ל נתנו תוקף לתעודות אלה כנ"ל.

כאמור, ב-1919 עלה יחד עם שני אחיו (חזרו) לארץ.

ממארגני ויו"ר הסתדרות הסטודנטים בארץ (סטודנטים מחו"ל - לפני היווסדה של האוניברסיטה העברית בירושלים (ז' ניסן תרפ"ה - 1.4.25 הפתיחה הרשמית).

בשנת 1920 בא' דחול המועד פסח תר"פ במאורעות שפרצו בירושלים, אחר השתתפות בהגנה בעיר העתיקה נפצע קשה בראשו יחד עם חברו אהרן דוכובני, (מעולי "רוסלאן") שנמצאו בקרבת "הכותל המערבי". אחרי שמשתתפי התהלוכה המסורתית הערבית (בעיקר משכם ומחברון) של "נבי-מוסה" (ביקור ליד קברו של משה רבנו, בדרך מירושלים ליריחו - לפי שהם קבעו), ובעברם על ידם חשבו אותם למתים, וכך לא נגעו בהם. בעזרת שוטר ותושבי הרובע היהודי הועברו לבית כנסת של ר' "יוחנן בן זכאי" ומשם לבית החולים "ביקור חולים" בעיר העתיקה ומשם לבית החולים "הדסה". שם נותח בראשו והבריא. מנהיג הישוב, הרב קוק אמר לו אז: "בדמיך קנית את הארץ". כמו כן ביקרו אותו ד"ר ח. ויצמן, נחום סוקו לוב , והמושל סיר רונלד סטורס.

ממארגני הסתדרות יהודי א"י יוצאי רוסיה במשרד העיר ליהודי יפו-ת"א, ויצירת קשר לקבלת ומסירת דרישת שלום לקרובים באמצעות מוסדות כאלו בלונדון ובניו-יורק.

מחנך "מעון הילדים" (יתומים) בבתי פיינגולד בנוה שלום ביפו.

ב-1920 היה ממארגני קורסים למדידה ולמשפטים בתל-אביב.

ב-1921 ממודדי השטח ג'בליה בגבול בת-ים (בית וגן) יחד עם המהנדס נחום פפר (ראה את הערך שלו בכרך שביעי, בעמוד 2957) אף השכנים הערבים הפריעו ורגמום באבנים.

כשפרצו מאורעות ראשון למאי 1921 ביפו, והוא ואחיו - תושבי יפו, נאלצו לעבור לת"א, יחד עם שאר תושבי "מנשיה" (נוה שלום), התרכזו בחצר הגימנסיה העברית הרצליה.

ממארגני ועד איחוד השכונות (נוה שלום, נוה צדק, נורדיה, נחלת יצחק, נוה שאנן, שכונות התימנים, מאה שערים).

ב-1921 ממייסדי חברת בניין בתים למחוסרי דירות ביפו-ת"א והיה מבוני שכונת "נורדיה" בתלאביב על אדמת קק"ל. יחד עם ד"ר חיים בוגר (אז - בוגרשוב. ראה כרך שני, עמוד 1016) היו"ר, והוא בתור מזכיר החברה והשכונה שהיא כיום במרכז תלאביב.

היה חבר הוועד הפועל של ועדת הבחירות לעיריית תל-אביב, המועצה הראשונה, ונבחר לאחד מ-3

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5604). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5604