Volume 19

Page 5616

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1929 עלתה לארץ והתיישבה בבית דודה ר' קלמן רובין בבני ברק.

בשנת 1933 נישאה למנחם מרדכי גבירצמן.

חברה פעליה ב"ויצו" וב"גח"ל".

פירסמה מאמרים ושירים שונים בעתונות.

חיברה ספרים: "אויפן בערגעל אין נגב" (שיצא לאור בתמיכת נשיא מדינת ישראל השלישי, ר' זלמן שזר, ע"י פערלאג "ניי-לעבן" בשנת 1967, ביידיש): "רבי מנשה"; "משם ועד הנה" (סיפור היסטורי ממלחמת היטלר, בשלושה חלקים).

פירסמה שירי הארץ : שירי ילדים; שירי מלחמה ; שיר לכבוד ראש הממשלה גולדה מאיר, באידיש ועוד.

ציורים, כל מיני ציורים, אחדים מהם הוצגו בבית ציוני אמריקה בתערוכת תמונות.

מחזות מוכנים להצגות מהווי הארץ, בעברית ובאידיש.

הרב רפאל אהרן בן-שמעון

נולד בראבאט (מרוקו) בשנת תר"ח (1948).

לאביו הרב דוד, המכונה "צוף דבש" (ראה את הערך שלו בכרך זה, עמ' 5611), ולאמו רחל בן שמעון.

קיבל חינוך מסורתי. בילדותו הצטיין בידיעותיו בתלמוד ופוסקים. בשעות הפנאי למד שפות: צרפתית, איטלקית, ספרדית וערבית.

היה מזכיר בבית דינו של אביו.

בעודנו צעיר היה לראש ישיבה.

בשנת תרכ"ה (1865) נשא לאשה את אסתר לבית בן-וואליד (נפטרה בת"א, י' טבת תרפ"ז (23.12.1928) והובאה לקבורה בהר הזיתים בירושלים.

נסע בשליחות עדת המערבים לחו"ל. בדרך מסעיו יסד בפאס (מרוקו) את חברת "דובב שפתי ישנים", אשר הציבה לה למטרה להדפיס כתבי יד עתיקים שנמצאו בגניזות שונות. בהשתדלותו נדפסו ע"י החברה הנ"ל סדור "אהבת הקדמונים" (ירושלים,

תרמ"ט - 1889); "עת לכל חפץ" וספר "צלצלי שמע" (בנע אמון, תרנ"ב - 1892); "משפט וצדקה ביעקב" שר"ת שם, תרנ"ד (1894) ועד בתרס"ב (1902) שאז בוטלה החברה הנ"ל.

עורר בנסיעותיו את יהדות מרוקו לעלות לארץ.

שימש רב ראשי במצרים, וכראב"ד בקהיר למעלה מ-35 שנה.

בשנת תרנ"ג (1893) נתקבל מאמר השולטן התורכי ע"י שליח מיוחד למצרים, על מינויו כרב ראשי (חכם באשי) בצירוף מלבוש משובץ שהשולטן שלח לו במתנה.

בשנת תרנ"ו (1896) נתכבד מאת השולטן באות הכבוד מג'ידיה מדרגה ב'.

בשנת תרס"ו (1906) נתכבד שוב באות כבוד עוסמניה, מדרגה ב', לאות הוקרה על פעולותיו לטובת הציבור.

קיבל כמה אותות כבוד מאת ממשלת מצרים. הוא ידע לקרב את שתי העדות: הספרדית והאשכנזית לעדה אחת. בענייני שחיטה נתן הוראות לשוחטים של שתי העדות הללו להתנהג בחומרות מרן והרמ"א בכל ענייני דת ודין, חוץ מנוסחי התפילות, הכניס תיקונים חשובים בבתי דין בענייני אישות, שידוכין, קידושין, כתובות, גיטין, חליצות וירושות ועפ"י התקנות הללו מתנהגים כעת בבתי הדין במצרים ובכל מקום.

השתדל והשיג רשיון ליציקת כביש לבית מועד לכל חי, לטובת העדה והכניס תיקונים חשובים בעניין סידורי התפילות וס"ת והעולים.

מהתרומות שאסף מאת יהודי מצרים, הקים מצבת שיש נאה על קבר הרב חיים כפוסי ז"ל מתלמידי האר"י ז"ל.

בשנת תרפ"א (1921) עלה עם משפחתו לארץ (בשנת 1914 ביקר בארץ). קנה בית בתל-אביב והתיישב בה עם בני משפחתו.

הרבנים הראשיים לת"א-יפו היו מתייעצים עמו בענייני השיפוט וההלכה.

קיים בית כנסת בדירתו בתל-אביב.

חיבוריו: "נהר פקוד" (ראשית בכורי עבודתו הספרותית לכבוד ירושלים וכו', אסופת מנהגים); "נהר מצרים - ב"ש" (אוסף כל מנהגי מצרים על כל השו"ע או"ח, יו"ד ואה"ע, נע אמון, תרס"ח (1908); "תורת חליצה" (כל משפטיה וחוקיה ובסופו קונטרס בעבור נעלים); "טוב מצרים" (שמות רבני מצרים, חכמיה וגדוליה, ירושלים, תרס"ח - 1908); "ומצור דב"ש" (שו"ת על כל 3 חלקי השו"ע); "לחם המערכת" (ג"ח דרשות, בכל חלק שש מערכות, והן: לחם לשובע, לחם חם, לחם העצבים, לחם סתרים, לחם וקלי, לחם צר. - נא אמון ז'); "בת נעות המרדות" (ב"ח, ת"א); "אם במרד" (ח"ב); "אם במעל ירושלים עזרת"ה" (תרע"ז - 1917, לפ"ג).

נפטר בתל-אביב, י' חשון תרפ"ט (24.10.1928). והובא לקבורה בהר הזיתים בירושלים.

צאצאיו: חכם מאיר אברהם (שו"ב ומוהל מתנ

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5616). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5616