Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 19

Page 5637

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עת כיהן גם כיו"ר של מכבי והיה חבר במועצה העירונית היהודית בסופיה.

בשנת 1924 נשא לאשה את דורה בת יצחק לוי .

באחד הכנסים של הקהילות היהודיות בבולגריה נבחר כחבר ההנהגה היהודית המרכזית (הקונסיסטוריה) של יהודי בולגריה.

עם עליית אדולף היטלי לשלטון בגרמניה, לא האמינו רבים ביהדות אירופה שמטרתו היא להשמיד את היהדות, להשמידה באופן פיסי. בא"י לא כולם חשבו שממשלת המנדט הבריטי מתכוונת לחסל המשך המפעל הציוני. הוא היה בין המעטים שדגלו ברעיון של עליה מוגברת לא"י באמצעים חוקיים ובלתי-חוקיים. העמיד עצמו ומעמדו לרשות מפעל ההצלה - ההפעלה לארץ.

בשנת 1938 נשלח ע"י האירגון הציוני בסופיה לארץ-ישראל, בכדי ללמוד את בעיית העליה, לקשור קשרים עם הגורמים האחראים בארץ למטרות "אירגון עליה ב'".

משלוח העולים הראשון שמנה כ-350 איש הורכב מעולים מבולגריה והונגריה.

הקשיים שהתעוררו בארגון משלוח העולים הראשון עירערו את בטחון רוב חברי האירגון הציוני בסופיה. הם היו בדעה כי תפקיד אירגון העליה הוא מנת חלקם של מוסדות מרכזיים, אבל לא של אירגון מקומי. בנקודה זאת חלק על דעת הרוב והמשיך בפעילותו לאירגון עליה ב' על אחריותו האישית. התוצאה היתה כי הצליח להעביר לא"י 4500 עולים.

בחודש דצמבר 1940 יצאה בדרכה לא"י הספינה "סלבאדור" שהיתה בבעלות ועד של כמה ציונים נאמנים שהוא עמד בראשם. בים השיש (המרמרה) התחוללה סערה קשה והספינה טבעה. כ-200 איש טבעו עם הספינה. עובדה זאת יחד עם כניסת הגרמנים לבולגריה והצטרפות הבולגרים לברית עם גרמניה גרמו להפסקת פעילותו.

שלוש אוניות שהיו בבעלותו הוחרמו ע"י הגרמנים ואילו הוא נשלח למחנה ריכוז "גונדה וודה" יחד עם מדינאים בולגריים אחרים.

לאחר שחרורו ממחנה הריכוז גוייס ע"י השלטונות הבולגריים כרופא אזורי בכפרים. לאחר תקופה מסויימת נשלח שוב למחנה הריכוז "סומוביט" ביחד עם פעילי ציבור יהודיים. עם שחרורו ממחנה זה גוייס שוב כרופא בכפרים וכך עד סוף המלחמה.

עם כניסת הכוחות הסובייטיים לבולגריה צורף כרופא ליד מפעל צבאי סובייטי בבולגריה. מקום עבודתו החדש איפשר לו להעלות מחדש את בעיית העליה הבלתי-לגאלית לפני חוגים סובייטיים ובולגריים כאחד. לאחר שקיבל הסכמה עקרונית מהגורמים המוסמכים שלח את בנו יעקב לרומניה בכדי לבוא בדברים שם עם שליחי המוסד לעלייה ב'. כתוצאה מפעילות זאת העלה לארץ 60,000 איש מהם 20,000 מרומניה ו-40,000 מבולגריה.

לפי רשימת 140 אניות המעפילים (הבלתי לגאליים) שנדפסה בעמודים 5576-5570 בספר זה, מתברר, שמספר האניות שנשלחו על ידו היו שש.

עם סיום פעולות העליה עלה לארץ בפברואר 1949 (ביקר ביקורים קודמים).

בארץ יסד אגודה שיתופית לאשראי וחסכון "קופת גאולה" באזור. האגודה עזרה לבנות ולהקים שיכונים למאה משפחות בשם "שיכון גג".

נעזר רבות ע"י שליח העליה הבלתי לגאלית מהארץ, החבר שלמה תמיר , חבר קיבוץ תל-אחים (ראה את הערך שלו בכרך זה).

בשנת 1965 הדפיס בהוצאת ספרים אחיאסף בע"מ ספר בשם "עליה ב' מחופי בולגריה" (מחופי בולגריה בשנים 1940-1938 ובשנים 1947 עד 1948) ובו פרק מיוחד על "חיסול גלות בולגריה" 1948/49. הספר תורגם מבולגרית ע"י ששון לוי . הספר מוקדש לרעייתו ז"ל, שותפתו ביגע, זוגתו בצרות, נפרדו חנם.

מאמר פתיחה בשם "עם צאת ספרו של ד"ר ברוך קונפינו" פירסם שלמה תמיר , חבר קיבוץ תל-יוסף שהיה שליח עליה ב' בחו"ל - כנ"ל.

ברשימת "אניות המעפילים" בעמוד 5570-5567 בספר זה, תמצא רשימה של 6 אניות מעפילים שנשלחו על ידי ד"ר קונפינו, ראה מספרים: 31, 32, 41, 51, 53, 60. וכן עזר למשלוח מעפילים ע"י המוסד לעליה.

לפני כמה שנים יסד והקים בית אבות בשם "דורה" במושב גדרה.

בניו: יעקב, יצחק .

יששכר חיימוביץ

נולד באוראי (בסרביה), י"ח תמוז תרע"ט (16.7.1919).

לאביו בן-ציון חיימוביץ ולאמו חנה בת אליעזר ויינשנקר.

קיבל השכלה גבוהה.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5637). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5637