Volume 2

Page 1024

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הפילו מהקומה השניה לקרקע הרחוב. כשלש שנים רצופות שכב במוסד ובו נפטר ביום ב' אדר א' תש"ג (7.2.43).

צאצאיו: רחל אשת יצחק בנבנישתי, אהרן (פקיד בברקליס בנק בת"א), מנחם (פקיד בבית החולים הממשלתי "הירקון" בת"א).

יואב צוקרמן

נולד בגדרה, י"ד אדר תרמ"ט (1889), לאביו שלמה זלמן אבינועם (צוקרמן) אחד מארבעת חברי אגודת "קבוץ נדחי ישראל" ממינסק - שלשה חברים וחברה אחת - שעלו ארצה בתרמ"ג ונתקבלו כאן כחברים לביל"ו ואח"כ, אור ליום כ"ו כסלו תרמ"ה, היה אחד משני חלוצי ביל"ו שעלו על הקרקע להתנחל בגדרה ולהכין את המקום ליתר החברים שבאו אחריהם (ראה עמוד 658), ולאמו רבקה (ראה עמוד 853), בת יהודה ליב חנקין (אחד מעשרת מיסדי ראשון לציון ובונה הבית הראשון בה) ואחותו של יהושע חנקין.

למד ב"חדר" של המושבה מפי ר' מאיר יעקב הכהן קפלן, השו"ב השני במושבה, ואח"כ בבית הספר בראשיתו מפי המורים מנחם אשבל, אברהם סוס ויו סף ויתקין. המשיך ללמוד בפריס, בבית המדרש למורים של חברת כי"ח.

משהוסמך למורה חזר ארצה ועבד בהוראה בביתהספר של החברה ביפו, ואח"כ עבר לסחור בתבואות הנגב, שהיה מובילן על גבי גמלים ליפו לשם יצוא באניות, ותוך התעסקותו זאת למד לדעת את הערבים, שפתם ומנהגיהם. עסק גם במסחר במכונות חקלאיות והיה מהראשונים שהכניס את מכונות-הקצירה של הפירמה "דירינג" ואת המגרפות למושבות. הדרום.

נשא לאשה את מינה בת דב (ברל) ברגר , מראשוני סיטונאי המכולת ביפו ומראשוני חברי אחוזת-ביתתל-אביב.

ב-1911 יצא עם אשתו לאמריקה, התישב בבוסטון ועסק במסחר בהצלחה, וב-1935 חזרו ארצה והתישבו בגדרה. רכש לו משק חקלאי, עדר צאן ובית בשכונה

החדשה. התמסר לגאולת קרקעות ולשם כך חידש את קשרי הידידות עם הערבים, נעזר באחיו עשהאל ובצעירים בני גדרה, ראשון לציון ותל-אביב. פעולתו הראשונה היתה ברכישת השטחים ליד הכפר יבנה שהפרידו בין החלקות שגאל דודו יהושע חנקין ולא הספיק לגמור את המלאכה, התקשר עם הקהק"ל וגאל בשבילה את שטחי הבינים. גאל את הקרקע שעליו נבנה כפר

מנחם, וב-1936 את השטח שעליו נוסדה נגבה, ומאז ממשיך בגאולת שטחים נרחבים בדרום ובנגב, שעליהם הוקמו נקודות-הישוב החדשות בשנים האחרונות. לשם סידורי הקניות הללו היה נוסע במכוניות-שריון של ה"הגנה"-בגלל המצב הפרוע במהומות 1936/1939. השייכים של הבידואים חיבבוהו בשל נימוסיו הנעימים בהליכותיו עמהם והיו לו לעזר. עזר לועד המושבה בגדרה בהשגת רוב הסכום שנדרש לסלילת הכביש הראשון, וכן תרמו הוא ומשפחתו את הכסף להקמת חדר מיוחד לספריה בבנין החדש של בית הספר על "גבעת האוניברסיטה" על שם אביהם הבילו"יי. בניו: יוסף (עורך דין בבוסטון, חזר ארצה עם אשתו חנה לבית גולדין ובנם שלמה), אליעזר צבי (סוחר בבוסטון).

עובד בן-עמי (דנקנר)

נולד בפתח-תקוה, כ' בתמוז תרס"ה (1905) לאביו מאיר-מתתיהו דנקנר (חקלאי ובעל מלאכה, מראשוני פ"ת), ולאמו שושנה לבית צלליכין, מראשוני הבילויים. קיבל חנוך מסורתי בתלמוד-תורה, בבית הספר "נצחישראל" ובביה"ס "פיק"א" בפ"ת. מילדותו ער לעניני נוער ולבעיות צבור. ב-1918 - מארגן ועומד בראש "ארי" (אגודת רעים-ידידים); 1919 - מיסד גדוד הצופים בפ"ת ומפקדו; חבר מרכז הסתדרות הצופים בארץ ; מארגן ועדה לקבלת העולים הראשונים שהגיעו לארץ אחר מלחמת העולם הראשונה. משנת ה-15 לחייו החל מגלה נטיה לעתונאות. 1920 - סופר העתון היומי "דואר היום" והשבועון "פלשתיין וויקלי"

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1024). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1024