Volume 2

Page 1026

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בסיטונות, במרכז המסחרי "שוק אל-דיר" ביפו. בית המסחר הזה שימש בימים ההם למקום פגישה לאברים ולפועלים מהמושבות שביקרו בעיר, ו"לשכת מודיעין" לעצה והדרכה לעולים חדשים.

בשנת תרס"ז, כשד"ר ליאו כהן יסד את אגודת ההתעמלות "ראשון-לציון"-מכבי יפו, היה מהראשונים שהצטרף אליו ואל המורה להתעמלות צבי אריה נשרי (אורלוב) לשם ארגון המכבי, והיה חבר הועד הראשון ומעמל ראשון. מרץ וזמן רב השקיע בהתפתחות המכבי ביפו-תל-אביב והמושבות.

לקח חלק פעיל במלחמה נגד המיסיון ותעמולתו ביפו לפני המלחמה העולמית הראשונה.

השתתף בארגון החגיגות העממיות שנערכו ע"י המכבי בארץ במושבה רחובות בימי חוה"מ פסח נשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה וניהל את הופעות המתעמלים בהן.

היה חבר נשיאות המכבי בא"י עד לאחר "המכביה" הראשונה (תרצ"ב).

היה חבר ועד בית הספרים "שער ציון" ביפו-ת"א. אחרי מתן החוקה הטורקית (בתרס"ח) ע"י הטורקים הצעירים בקושטא, גויס בין היהודים העותומנים הראשונים לשירות בצבא הטורקי ביפו.

בימי המלחמה העולמית הראשונה גויס שוב לשירות בצבא להספקת תבואות וירקות במנזל, בעפולה.

ממיסדי ופעילי חנות הלחם מספר 153, ומטבח זול לעניים "אחוה" בתל-אביב לשם הקלת מצוקת הנצרכים בימים ההם, במלחמת העולם הראשונה. וכן היה מפעילי עסקני הבטחון בימים ההם.

בנו: עודד (מבוגרי ביה"ס כדורי וחבר קבוץ "שדות-ים" בקיסריה).

משה פרנקל

נולד בברדיצ'ב, פלך קיוב (אוקראינה), בשנת תרנ"ו (13.1.1896) לאביו יוסף-צבי (תלמיד-חכם, סוחר ציוני ותיק, נפטר בתל-אביב, ד' סיון תש"ה), ולאמו יוכבד בת רפאל כשר . בהיותו בן שש עברו הוריו לחארקוב. שם למד בחדר מתוקן, בגימנסיה פרטית בעלת זכויות של ד"ר רובינשטיין . ובבית ספר למסחר, והשתתף בפעולות ציוניות מנעוריו. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי ב-1915 ושרת באודיסה, שם היה ממבקריו הקבועים של בית-הכנסת הציוני "יבנה", מרכז לטובי החברים והעסקנים הציוניים בהיקף מקומי וארצי. בהיותו ב-1918 לרגל עבודתו בנמל אודיסה הגיעו שמה כ-300 יהודים נתיני אוסטריההונגריה, מגורשים מארץ-ישראל, רובם מצפת ומירושלים, נגועי תלאות ורעב ומחלות בעירום ובחוסר כל. התמסר לעזרתם ולהצלתם ויחד עם עוזריו הנאמנים וואהרמאן וזובין , ארגן את ועד העזרה לפליטי א"י והיה יושב ראשו. שיכן אית הפליטים בבתי הכנסת, השיג להם עזרה רפואית מאת חברת "אזע" ואספקת מזון בעזרת ה"קומבאד" (הועד לעזרת פליטים מטעם הסוביט

המקומי) ומאת הקהל למרות המצב הקשה ששרר אד בעיר (מלחמות-אזרחים, חילופי שלטון תדירים, רעב. ומגפת טיפוס, ועוד), ארגן מבין הפליטים את התגוננותם נגד כנופיות ויתר הפורעים. וכשנעשו ההכנות לעליה ארצה באניה "רוסלאן" (שהפליגה מאודיסה ביום כ"ז כסלו תר"פ - 19.12.1919 וב-630 העולים שהביאה פתחה את העליה השלישית אחרי הפסקה ארוכה בשנות. המלחמה) והוא היה מראשי ועד העולים (יחד עם הפרופ' יוסף קלויזנר, משה גולדין, זובין, גולדנברג , חכמוביץ ויעקב פרמן ), דאג להעלאת הפליטים הנ"ל באותה אניה ושקד על הסידורים הכלכליים והכספיים לנסיעתם, ואשר על כן קראו לו "אבי הפליטים".

באותה אניה עלה גם הוא. החל לעבוד כפועל ביקב ראשון לציון ואחרי גמר העונה עבד כפועל חקלאי אצל האכר מרדכי פרימן במושב בן שמן. עבר לתלאביב ועבד כמנהל חשבונות בקואופרטיב של צורפיזהב ואח"כ בחברת "אכספורט-אימפורט" של חיים רוזנטל ויוסף פרימן .

ב-1921 נשא לאשה את אסתר בת הרב אברהם יצחק הלוי פרמן מזיטומיר (כעת רב בבית הכנסת "נחלת אבות" ברחוב בורוכוב בת"א). השתתף ביסוד בית הכנסת "פועלי צדק" בשכונת נוה שאנן (הראשון בסביבה). ב-1922 השתתף ביסוד שכונת נוה שאנן, היה מראשוני הבונים בה וממיסדי בית הכנסת "בית אולפנא".

ב-1923 נתקבל לעבוד כפקיד במחלקת המסים של עירית ת"א ובמשך הזמן עלה עד לדרגת מנהל המחלקה ומשמוזגו יחד גביות המסים העירוניים, מם המים ומס "כנסת ישראל" נתמנה למנהל מחלקת הגביה המאוחדת.

הצטרף לקבוצת המורים והפקידים, שיסדו את שכונתם במקום שהיה אז, ב-1931, מחוץ לעיר בצפוןמזרח (כיום ברחובות מלצ'ט, וורבורג ושדרות בן-ציון) ובנה בה את ביתו בין הראשונים והשתתף ביסוד ביתהכנסת "נחלת אבות" שברחוב בורוכוב בקרבת השכונה.

ביוני 1930 היה בין מיסדי האגודה לעזרה מהירה "מגן דוד אדום" לת"א, התמסר לפעולות האגודה ול

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1026). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1026