והמלון למלים לועזיות (פרעמדווערטער בוך) בהוצאת "האור" של מ. קרינסקי ו"מאגדות יון" בהוצאת "אביב" של המשורר י. א. ליבושיצקי. היה מזכיר (בהתנדבות) של הועד המרכזי של ציוני ורשה בראשותו של אברהם פודלישבסקי ואחייב בראשותו של ד"ר ט. הינדס, יו''ר אגודת כוכבי-ציון והחברה "דוברי עברית".
ב-1907 למד באוניברסיטת וינה בפקולטה הפילוסופית והיה ראש הקלוב "עבריה" ואגודת הסטודנטים "התחיה" בוינה (ביחד עם ד"ר פ. קורנגרין, ד"ר חיים טרטקובר, ד"ר בורודצקי, ד"ר פיקהולץ (חניאל), ד"ר ירמיהו פרנקל, ד"ר מ. נ, גלבר, ד"ר מנצח ועוד).
היה ציר הקונגרס הציוני השמיני מורשה וציר ועידת "עבריה" ומזכירה. הוזמן שם ע"י ד"ר בוגרשוב ומ. שינקין להורות בגמנסיה "הרצליה" בת"א את מקצועות המטימטיקה, חימיה ופיסיקה.
בתרס"ח נשא לאשה את מלכה בת מיכאל רוזנברג מפלונסק. בראשית תרס"ט עלה לא"י והורה בגמנסיה "הרצליה" במשך שנת הלמודים. ב-1910 המשיך את למודיו בוינה והוסמך לד"ר פילוסופיה (הדיסרטציה: "יחסי הטמפרטורה בספרד המרכזית והדרומית" נדפס ב-1911 בהוצאת הצי הקיסרי הגרמני בהמבורג).
בד' תמוז תר"ע עלה ארצה להשתקע והמשיך בהוראה במקצועותיו בגמנסיה "הרצליה".
בשנות מלחמת העולם הראשונה כשגורשו מנהלי הגמנסיה ד"ר ח. בוגרשוב וד"ר ב"צ מוסנזון מהארץ, עמד בראש הנהלת הגמנסיה ועבר אתה בזמן גרוש יפו ותל-אביב לשפיה. מאז הנהו חבר הנהלת הגמנסיה. החל משנת תרע"ב עוסק בתצפיות מטאורולוגיות, בתחילה באופן פרטי. משנת תרפ"ד עד תרפ"ז מטעם עירית תלאביב ומתרפ"ז ואילך כצופה מטאורולוגי ממשלתי בת"א ומפקח בשביל א"י כולה, בתש"ד הפסיק את עבודתו זו מטעמי בריאות וממשיך בחקירות המקצוע.
ממיסדי החברה העברית לחקירת א"י ונשיאה מתרע"ג עד ימי המלחמה העולמית הראשונה. ביחד עם ד"ר מ. זגורודסקי, ד"ר א, צפרוני, ד"ר י. ל. מטמון-כהן, ד. ילין, י. פרס וד"ר א. י. ברור השתתף כציר בועידות המורים בא"י ובמשך שנים חבר ויו"ר סניף ת"א של הסתדרות המורים.
מ-1918 חבר האגודה המטאורולוגית באוסטריה וכשזו התקשרה עם האגודה בגרמניה בימי היטלר, עזב אותה לאות מחאה.
ב-1924 נבחר לחבר האגודה המטאורולוגית המלכותית בלונדון.
נבחר לחבר ועד תל-אביב, היה ראש ועדת הבחירות לעירית תל-אביב הראשונה וראש ועדת חוקת העיר תל-אביב ב-1921 בשעה שקבלה סטטוס של עיריה עצמאית נפרדת מיפו. במשך כמה שנים חבר מועצת העיריה. מייסד ונשיא אגודת המתימטיקאים והפיסיקאים בא"י.
ביוני 1944 נתכבד באות כבוד בהערכה לפעולותיו ונתקבל לחבר מסדר הקיסרות הבריטית בתואר M.B.E.
כעת מפקח וסגן מנהל של הגמנסיה "הרצליה". השתתף במאמרים בעיתונים : "אידישע פאלקסצייטונג", "הצפירה", "היום", "העולם", "הזמן", "האור", "הפועל -הצעיר", "ראזסוועט", "זיציה ז'ידובסקיה", "מטאורולוגישה צייטשריפט" (וינה), "החקלאי", "השדה", "האזרח", "הארץ", "הבוקר", "בוסתנאי", -"החנון" ו"מולדת".
ספריו שחיבר בא"י: "ג'ורג' סטיפנסון" (1910), "תורת החשבון" (1911, 4 ספרים במהדורות רבות), "שערי חשבון" (2 חוברות בכמה מהדורות), "תרגילי החשבון", "גיאומטריה" (בשנת 1916, בשתי מהדורות), "גיאומטריה-במישור" (2 מהדורות), "גיאומטריה-במרחב", "אלגברה" (5 ספרים בכמה מהדורות) "קובץ נוסחאות מתימטיות"; "טריגונומטריה" (4 מהדורות); "פיסיקה" (ביחד עם א. ויזנסקי, 5 ספרים); "פיסיקה כללית" (ביחד עם א. ויזנסקי, 4 מהדורות); "האקלים של תלאביב-שרונה" (תרס"ב); תרגם מאנגלית אח הספר "אנרגיה אטומית" של דוד דיטץ (הוצ' "עם עובד", תש"ח).
התצפיות המטאורולוגיות בת"א (תרפ"ו), האקלים של ת"א (תרצ"ה).
צאצאיו: ד"ר יצחק , מוסמך למדעי החקלאות, מנהל אחוזות ארפד גוט בא"י, יו"ר אגודת מגדלי הפרחים ומגדלי האפרוחים בא"י; צפורה אשת אליעזר הנס דיוויס (תל-צור); אבנר מוסמך למדעי הכלכלה של האוניברסיטה בלונדון, מזכיר לשעבר בחברה הכלכלית האמריקאית בא"י, התנדב לצבא הבריטי בימי המלחמה העולמית השניה, מנהל משרדי ח. פרלין; עליזה אשת שאול אלדד.
ברוניה-ברכה פלאי (פיליפובצקי)
נולדה בכפר סטרוציצי, אוקראינה, בטבת תרנ"ג (20.12.1892), לאביה שמואל קוצנוק (ממיסדי בית-הכנסת לחסידים ברחוב יבנה בתל-אביב) ולאמה שרה בת דב(ברל) יצחק רביצב . קיבלה חינוך עברי וכללי בגימנסיה ובבית-ספר גבוה למסחר בקיוב ואח"כ יסדה וניהלה גימנסיה פרטית בעיר מאלין ליד קיוב.
ב-1914 נישאה למאיר פיוליפובצקי פלאי. ב-1921 עלו ארצה והיא פתחה ספריה עממית "עבר"