Volume 2

Page 563

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

וצבאי, סיפק צרכים לצבא הרוסי במלחמת קרים 1854/55 ,חתנו של רבי הלל ריבלין משקלוב, מראשי עלית "חזון ציון" של תלמידי הגר"א ומראשוני וראשיו של הישוב האשכנזי המחודש בירושלים. עלה ארצה בתקצ"ג, שהה כאן שנים אחדות ונודע בהשתדלויותיו לטובת הישוב בפני איברהים פחה, ששלט אז בארץ בשם מחמד על מושל מצרים).

אחרי חתונתו היה זמן מה מנהל הישיבה ברוזינוי, וגדולי התורה קירבוהו והעריכוהו. בעודו אברך צעיר נכנס לעסקנות צבורית ולאומית ברוח התורה, הצטיין בסגנון עברי משובח ובכשרון פובליציסטי משכנע. פרסם מאמרי-פולמוס ב"הלבנון" של יחיאל ברי"ל נגד דרישותיהם של מ. ל. לילינבלום ואחרים לתיקונים בדת ישראל ובעד שיפור חיי היהודים, בחתימת "300" (-"מיכל פינס" בגמטריא - 300). (מאמריו נקבצו אח"כ בשני כרכים ויצאו בשם "ילדי רוחי"). היה בין חובבי ציון הראשונים, ולהמלצת הרב מרדכי גימפל יפה ולפי הצעת ראשי הועד הכללי בירושלים ובמיוחד שאר בשרו ר' יוסף ריבלין הוזמן בתרל''ח ללונדון, נתמנה למורשה ארצישראלי של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי'', נשלח לנהל את עניניה בירושלים ובי"ח אלול תרל"ח עלה לא"י והתישב בירושלים.

זמן מועט אחרי בואו נזדמן לו להציל חלק מאדמת פתח-תקוה, שהמיסדים אנשי ירושלים לא השיגה ידם לשלם בעדה את המחיר שהתקשרו עליו והיתה סכנה שהקניה תבוטל, ואז סידר במכתב דחוף,שאשתו שנשארה לעת עתה ברוזינוי, תמכור את תכשיטיה ובכסף ששלחה לו עזר למיסדי פתחתקוה לגמור את הקניה של אותו חלק.

השתתף ביסוד "ועד חלוצי יסוד המעלה" ביפו באדר תרמ"ב והכין את תקנותיו.

בפעולותיו כמורשה קרן מונטיפיורי עזר בתרמ"ב בהלואה לועד שכונת "משכנות ישראל" שנוסדה בתרל"ה והיתה במצב קשה. כן עזר בהלואות ליסוד השכונה "מזכרת משה" (180 בית לאשכנזים) ו"אהל משה" (110 בית לספרדים). בתרנ"ב נוסדה בעזרתו שכונת "ימין משה", החצי - רחוב יהודית (מונטיפיורי) - לספרדים, והחצי - רחוב נתן (אד לר (הרב הכולל לאנגליה) לאשכנזים, ובתרס"ה יסד יחד עם חתנו דוד ילין (שנתמנה בתרס"א למורשה הקרן) את שכונת "זכרון משה".

כשעלו הבילויים בתרמ"ב ביקשו ממנו ראשיהם מנשה מאירוביץ וישראל בלקינד שיעמוד בראשם, ואחרי ראותו שהם מתמידים בדבקות בחיבת הארץ על אף הסבל והנסיונות הקשים, הצטרף אליהם והיה לפטרונם. ואחרי שגורשו הבילויים ממקוה ישראל העביר אחדים מהם לירושלים, עזר להם ללמוד

מלאכות (הם נתארגנו בעזרתו לאגודת "שה"ו" "שיבת החרש והמסגר") ויסד במוצא בית-חרושת לרעפים להעסיק בו מבני ירושלים (בין הפועלים היו דוד ילין, ראובן ריבלין) בעבודה מפרנסת ומועילה. (בזמן המשבר בבית החרושת לרעפים שיסד במוצא, מכרה אשתו את תכשיטיה לשם הקלת המצב הכספי).

ועוד יותר עשה לעזרת הבילויים כשקנה בתרמ"ד בשם חובבי ציון ברוסיה 3000 דונם מאדמת הכפר קטרה מאת הצרפתי פלאובר, רשם אותה על שם הרב עזריאל הילדסהיימר מברלין, עליה נוסדה המושבה גדרה להתנחלות הבילויים. הוא חיבר את שיר-הלכת הידוע "חושו אחים, חושו", ש"הבילויים" שרו אותו בכל הזדמנות.

בראשית תרמ"ג עלו אליו ארצה אשתו ובנותיו יחד עם "קבוצת הביאליסטוקאים" שקנו קרקעות בפתח-תקוה ובאו להתנחל ולחדש בה את הישוב. בשמעו כי מר מיכוס העשיר מבוסטון רוצה

להקים איזה מוסד מועיל בירושלים לזכר אשתו המנוחה, הציע לו ליסד בית מדרש ומעון יומי לבני עניים בירושלים שילמדו מלאכות ובבית זה יתפללו ויקבלו בערבים שיעורי תורה ממנו ומתלמידי-חכמים אחרים. ההצעה נתקבלה על דעתו וסיפק את הכסף לביצועה.

הוא יסד בשכונת אבן-ישראל את המוסד לתורה ולמלאכה ואת הארוחות לנערים אלה בישלו אשתו ומרת מרים אשת ר' יוסף ריבלין . אולם אם כי מפעל זה היה טוב ומועיל וכשר בתכלית הכשרות והיה מכובד בעיני רבני ירושלים כתלמיד-חכם ושומר תורה, הרי בעקב רוגזם של הקנאים שהתרכזו מסביב לרבנית סוניה , אשת הרב מ.י.ל. דיסקין מבריסק, הוכרז חרם עליו ועל בית-מדרשו מטעם הרב דיסקין שדרש לעצמו סמכות מעין זו של הרב

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 563). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/563