Volume 2

Page 576

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והמשיך לעבוד, אך בסוף הפילה אותו למשכב. הובל לבית החולים בזכרון יעקב ושם נפטר ביום כ"ה אב תרס"ב.

בנו: ד"ר מתתיהו נחומי.

יחיאל מיכל שטיינברג

נולד בסוחובולי, פלך גרודנה ורוסיה הלבנה) י"ח טבת תרנ"ד (1864), לאביו צבי ולאמו חיה שרה לבית בוברי מסוחוליב. קיבל חינוך מסורתי ובעודו בחור צעיר התרשם מאד מתנועת הבילו"יים שהחלו

בתרמ"ב לעלות ארצה ולשוב לעבודת האדמה, החליט לעלות אחריהם ולהשתתף עמהם בבנין הארץ, ולשם כך למד את מלאכת הנגרות לבנין ולרהיטים.

נשא לאשה את גיטל בת אליהו בנעט .

בתרמ"ה עלה ארצה, התישב בירושלים, פתח ברחוב יפו נגריה לרהיטים ולימד בה את המלאכה לעשרות נערים מדלת העם מבני הישוב הישן שבעיר העתיקה. נתפרסם בטיב מלאכתו אף בחוגים לא-יהודיים והיה הנגר הראשון בירושלים שעשה בשביל הקונסולים רהיטים בטעם אירופי. בתרמ"ז עלתה אליו משפחתו.

כשנוסדה המושבה חדרה ויהודים מארצות צפוןמערב של הממלכה הרוסית רכשו בה קרקעות להתנחלות, הצטרף הוא אליהם מירושלים, שמעמדו הכלכלי היה מבוסס בה. רכש אדמה בחדרה ועבר לדור בה. נטע כרם ועבד במקצוע בבנין הבתים הראשונים ואח"כ בבנין הצריפים על חוף הים, שאליהם נמלטו החדרתיים מפני הקדחת שעשתה בהם שמות במקום מושבם.

לאחר שלוש שנים הוכרח לעזוב את המקום מפני הקדחת הצהובה שפגעה גם בו ובמשפחתו. עבר ליפו ועבד בבנין הבתים בשכונות נוה שלום ונוה צדק ובנה לו בית בנוה צדק. כשחל שפל בעבודה ובפרנסה במקצועו בארץ נסע פעמים אחדות לעבוד בדרום אפריקה

והצליח לחסוך לו כסף לביסוס מצבו בארץ כדי להגשים את שאיפתו להתנחל שוב על הקרקע בכפר.

רכש לו אדמה במוצא ליד ירושלים כדי לנטוע כרם. כשהחל לעבד את האדמה קבע בשעת חפירה שהעפר מתאים לעשות ממנו לבנים ורעפים שרופים לצרכי בנין. מצא לו שותפים והקים את בית-החרושת לתעשיה זו, שסיפקה חמרים טובים לבנין בתי ירושלים החדשה, ואף סיפקה עבודה לאנשים בכפר הקטן. כך עבד שנים רבות בתנאים קשים, בחוסר מים ומכונות, אך התמיד בעקשנות בעבודתו מבלי להתיאש. אף התנפלויות הערבים, ששרפו פעמים את מפעלו בעת המהומות (בתרפ"ט ובתרצ"ו) לא הפילו את רוחו, ואחרי החרבת מפעלו נסע לחו"ל, הביא מכונות ושכלל את מפעלו בהתאם לדרישות הזמן, ועל אף גילו המופלג ממשיך הוא בעבודה עקשנית במפעלו למען החיאת מוצא ובנין ירושלים.

צאצאיו: צבי הר-אבן; לאה אשת המהנדס שמחה אמבש (קהיר); רבקה אשת העו"ד ד"ר חיים גלעד (שמטרלינג); דוד הר-אבן (סטונהיל) פקיד גבוה בדואר ובתלגרף (חיפה); רחל אשת הפרופסור צבי לויטרפכט (קמברידג'); משה הר-אבן (סטונהיל).

תנחום פראנק

נולד בקובנה, ליטא, כ"א סיון תרל"ז (1877), לאביו הרב יהודה ליב (מבאי-כח "אגודת קובנה" שהשתתפה ביסוד המושבה חדרה, מראשוני המתנחלים במושבה, רב ועסקן צבורי בה בשנותיה הראשונות). קיבל חינוך תורני.

כבן חמש-עשרה עלה ארצה בתרנ"ב עם הוריו וכל ביתם והתנחלו בחדרה. המשיך ללמוד זמן-מה ב"חדר" של נערים גדולים ואח"כ עוד בגיל צעיר נרתם לעול עבודת המשק. קדח וסבל, אך התאמץ להתגבר והצליח להחזיק מעמד ונשאר היחידי מבית אביו שהתקשר לחדרה ולחקלאות בה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 576). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/576