Volume 2

Page 579

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אותו כפילוסוף החיים, דמות מאירה וקורנת סביבותיה. רוב רבני ירושלים בדורו מצאו אצלו עצה ותושיה.

נפטר בירושלים, כ' ניסן תרצ"א.

אליהו שמאע

בן יוסף, נולד בחלב (ארם צובא) בשנת תרמ"א. לאחר שחונך בחדרים, התכונן להשתלם בישיבות. תוך כדי כך התיתם מאביו בגיל צעיר, ובעודנו נער יצא לחפש מזלו וכוכבו במדינות רחוקות. עשה כמה

שנים בניו-יורק וביאמאיקה, ואח"כ בברזיל ובארגנטינה. עסק במסחר, וההצלחה האירה לו פנים. אחר מלחמת העולם הראשונה היה בין תושבי מנצ'סטר, שממנה עלה כעבור זמן מה לארץ ישראל והתישב בירושלים.

נודע ביראתו המופלגת ובאדיקותו הרבה, והקדיש עתים לתורה בשעות הפנאי. עם זה היה בקי בהויות העולם, ונשא בעול צרכי צבור באמונה בכל הזמנים והתנאים מתוך מסירות והקרבה עצמית. שיא פעולתוהישובית המרוכזת היא רכישת שטח אדמה רחב ידים דרומית לעיר, בשנת תרפ"ח, שהביל 38 אלף אמות מרובעות, במחשבה תחילה להקים עליו מרכז מסחרי יהודי חדש. תכנית זו יצאה לפועל מיד לאחר מאורעות הדמים בשנת תרפ"ט, בעזרתם ובתמיכתם של בעלי הון יהודים מהארצות השכנות, בעיקר, סוריה ומצרים, ובהסתעף הפעולה השתתפו בסכומי כסף ניכרים יהודים אמידים גם מבריטניה הגדולה וארצות הברית. לביסוס מפעל זה והרחבתו, נסע וסובב ברחבי תבל, ומשך מבעלי היכולת לענין. המרכז המסחרי הנכסף גדל והתפתח, בו רוכזו עד מהרה רוב ענפי המסחר היהודי בעיר, ובו מצאו מקלט קמעונאים וסיטונאים. תחילה נשא המרכז את שם משפחתו, אך בהמשך העתים נשתכח.

הצטיין בתכונותיו הנעלות ובמדותיו התרומיות והושיט ידו הנדיבה לכל מפעל של חסד וצדקה. היה ממנהלי ישיבת "פורת יוסף" בירושלים שנים רבות,

חבר העיריה, מעסקני אגודת ישראל, התאחדות הספרדים העולמית, ונשיא עדת החלבים בירושלים. נפטר בירושלים, כ"ב אייר תרצ"ג.

מרדכי מנדל אסושקין (לבנוני)

נולד בניקולאייב, דרום רוסיה, י"א שבט תרל"ז (24.1.1877), לאביו הרב ר' אברהם יצחק ולאמו אלטה ליבה לבית רקיטין , קיבל חינוך תורני וכללי, נמשך מבחרותו להשכלה, לספרות עברית, לחיבת ציון ולציונות. עסק בהוראה עברית באודיסה, עסק בתעמולה ציונית ושימש בהתנדבות מזכיר הועד המרכזי של ציוני אודיסה. פרסם מאמרים ושירים בעתונות העברית (שירו הראשון נדפס במאסף "הנצנים" בשנת תרנ"ד).

בתרס"ו עלה ארצה ונתמנה מטעם הועד האודיסאי של חובבי ציון (על-ידי נציגיו בארץ, מאיר דיזנגוף ומנחם שיינקין ) לנהל בבירות את לשכת-המודיעין (מעין משרד ארצישראלי לעזרתם ולהדרכתם של העולים הבאים ארצה דרך נמל בירות, שהיה אז אחד השערים לעליה והעיר נחשבה כמעט בארץ-ישראל, שההתישבות בה מחזקת גם היא את הישוב העברי בארץ). תוך עסקו בהוראה עברית עבד בהתנדבות כמנהל הלשכה הנ"ל ובעזרת טובי העסקנים שבעיר, שגם הם עבדו בלשכה בהתנדבות, עלה בידי הלשכה לסדר בבירות כמאתים משפחה של יוצאי רוסיה שמצ

או את פרנסתם ברווח. יסדו בית-עם, ספריה, שעוריערב לעברית, ערבית, דברי ימי ישראל והרצאות שונות ואח"כ גם גן-ילדים עברי.

בתרס"ט נשלח לבולגריה להיות מורה בבית-הספר של הקהלה בסופיה. שם עסק גם בהפצת הרעיון הציוני בין הנוער (תלמידי בתה"ס התיכוניים, וכדומה), פרסם מאמרים וכתבות בקביעות ב"היינט" (וארשה), "איל אביניר" (סאלוניקי, מיסודו של דוד פלורנטין ),

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 579). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/579