Volume 2

Page 600

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מקום מושבו ולנסוע למקום שהזקנים נוסעים לאחרית ימיהם, ובסוף יעץ לו שיחזור מיד לעירו ולמקומו ובודאי יזכה להתקבל לרב בקהלה הגונה. הוא חזר מן הרב אל המלון ומיד המשיך את מסעו לאודיסה, ובראות אשתו שמנוי וגמור אתו לעלות, השלימה עם חפצו.

כשעלו מן האניה אל חוף יפו בסירה התנכל הספן הערבי לגזול את צרור כספו, אך הוא הצליח בחכמתו לסכל את המזימה.

בתרל"א עלה ארצה והתישב בעיר העתיקה בירושלים והיה גבאי ומגיד השיעור בבית-המדרש של כולל רייסין. יסד חברת "אנשי תיקון חצות" ובכל לילה היו עורכים תיקון חצות ליד הכותל המערבי. השתתף ביסוד שכונת מאה שערים, בין עשרת הבונים הראשונים, ונדב שני ספרי-תורה לבית הכנסת הגדול "ישועות יעקב'' שבשכונה. היה חבר ועד השכונה ופעיל למען הרחבתה. אח"כ השתתף ביסוד שכונת "בית יעקב" ליד מחנה יהודה.

היה ממקורביו של הרב יהושע ליב דיסקין מבריסק ועזר לו ביסוד בית היתומים, וכשהיה מחסור בכספים לכלכלת המוסד בראשיתו השיג בשבילו עזרה רבה מאת קרוביו העשירים בדרום-אפריקה, ולאחר זמן כשהרב דיסקין לא יכול להמשיך בניהול המוסד מחוסר כספים מסרו לו שינהלו על חשבונו, ופעל במסירות רבה להצלת המוסד, אך דחה את הצעת הרב דיסקין שיקבל שכר בעד טרחתו הרבה.

קיים מצות הכנסת אורחים ביד נדיבה ולשבתות היה שוקד להאכיל אורחים עניים על שלחנו ואף אצל בעלי-בתים אחרים. היה מחלק לשבתות בשר ודגים לנצרכים צנועים. כן שקד על הלבשת נצרכים, הכנסת כלה וביקור חולים, אף למעלה מיכלתו החמרית ואף כשהוא עצמו היה חולה.

דבק מאד באהבת ארץ-ישראל, התרגל למאכלים המקומיים מיבול הארץ ואפילו בחתונות בניו סירב לאכול דברים שנאפו מקמח שהובא מחו"ל. פעמיים יצא לרוסיה לטובת הישוב, ואח"כ סירב לצאת עוד, ואף כשהיה חולה מסוכן לפני פטירתו והרופאים יעצוהו לנסוע אל גדולי הרופאים בבירות, סירב לצאת מהארץ.

נפטר בירושלים, ז' סיון תרס"ז.

צאצאיו: הר' :שלמה, מרדכי, אליהו ישעיהו, דוד , ראדול אשת יהושע שטרן, חיה אשת אשר למיל הריס , לאה אשת זידול שולזינגר, שרה אשת שלמה יצחק שפירא.

מאיר אלכמיסטר

נולד בלבוב, גליציה, בשנת תרי"ד (1854), לאביו אברהם דב . נתחנך חינוך מסורתי ואח"כ השתלם ברוקחות ועסק בה.

בשנת תרל"ו עלה ארצה, התישב בירושלים ועבר

ברוקח בבית-החולים "משגב לדך". אח"כ נתמנה לרוקח המושבה בראשון לציון במקום הרוקח פוסי צלסקי . השתתף בפעולות צבוריות וחברתיות הקרובות למקצועו (שמירת הבריאות) והיה מרצד, בבית העם על שמירת בריאות השינים והטיפול בהן. הנהיג בפעם הראשונה זיקוקין-די-נור לשעשועי-עם כשחגגו בראשון לציון, בי"ג חשון תרנ"ז, את יום-השנה הרא

שון ליסוד התזמורת המקומית על-ידי בוריס אוסובצקי. אז גם קישט את ענפי האילנות באורות.

לאחר כמה שנים עבר ליפו, ובעזרת העסקן אברהם מויאל פתח לו את בית-המרקחת "כוכב הזהב" ביפו והיה מראשוני הרוקחים בישוב החדש ביפו.

הצטרף לבוני השכונה נוה צדק, בנה בה את ביתו וחי בו כל ימיו.

נפטר בתל-אביב, כ"ה סיון תרצ"ב ונקבר בביתהעלמין הישן.

גצל אליקים פרל

נולד בפודהאייץ, מזרח גליציה, בשנת תרכ"ז (1867), לאביו ר' שמואל זנוויל . למד בחדרים ובישיבת הרב לילינפלד בעיר זו והיה מבחירי תלמידיו. נשא לאשה את ביילה בת ר' יוסף יצחק הכהן יודנפריינד ועסק בבנקאות כבעל ומנהל "בנק קרדיטובה" בפודהאייץ.

למרות מצבו החמרי והחברתי הטוב עלה עם משפחתו באייר תרנ"ח לארץ ישראל. הצטרף למיסדי המושבה הקטנה מחנים בגליל העליון והשקיע בה את בל הונו ומרצו. הסתגל לעבודה החקלאית בתנאים הקשים, כמו אכר מלידה, וכדי להקל על חבריו המתנחלים את החיים במושבה קיבל על עצמו לשרת את צבורם בתור חזן ושוחט (הוא הוסמך לשחיטה ובדיקה עוד בעת למדו בישיבה, אך לא השתמש במקצוע זה לשם פרנסה), וקולו הנעים נתחבב על. שומעיו ומי ששמע פעם את תפלתו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 600). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/600