Volume 2

Page 614

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הפוגרומית יסד יחד עם פיבל שפירא את ארגון ההגנה העצמית היהודית בביאליסטוק, ואף נתן מקום בביתו למחסן-נשק חשאי ולאספות החשאיות של אנשי ההגנה. לקונגרס הציוני הששי נבחר מטעם הפועלים הציונים מביאליסטוק, ובשאלת אוגאנדה היה בין "אומרי הן", לפי הוראה מפורשת משולחיו נגד דעתו האישית.

בחודש אב תרס"ו עלה ארצה עם רעיתו מלכה בת אריה לייב ברטנישסקי ועם ילדיהם והשתקעו ביפו בשכונת נוה שלום. עסק בתעשית עורות עם י. מ. חודורובסקי ובפרדסנות בנס ציונה, והיה מראשוני החברים ב"אחוזת בית" ובין הראשונים שבנו את בתיהם בתלאביב ואף נבחר לחבר הועד של השכונה. השתתף בשנת תר"ע ביסוד השמירה וההגנה בתל-אביב, ונבחר לראש ועד השמירה, ואח"כ ביסוד ועד קהלת יפו-תל-אביב בנשיאותו של י. ל. אבוהב. היה סגן יו"ר ועד הקהלה. מתרפ"ז ואילך פעל למען הקמת בנין בית העם והיה סגן יו"ר הועד שלו. היה חבר במשפט השלום העברי.

בשנים הראשונות לקיומו של "הפועל הצעיר" היה כותב בו מאמרים בחתימה "אגח", רשם הרבה זכרונות על עובדות ופגישות עם אנשי-שם ועם גדולי הציונות בתקופת פעילותו הציונית והצבורית בחו"ל ובארץ. רבות מרשימותיו אבדו בעת ביעור "החמץ הציוני" בימי רדיפות השלטון הצבאי הטורקי במלחמת-העולם הראשונה נגד הציונות. ממיסדי הוצאת "לעם" ע"י "הפועל הצעיר" בתר"ע.

נפטר בתל-אביב, כ"ח שבט תש"ז (18.2.47). צאצאיו : חיים ורבקה איתין .

זלמן בן טובים

נולד בביאליסטוק, י"ח שבט תרל"ו (1876), לאביו ר' יצחק אייזיק בן-טובים (לשעבר בנדט , שהחליפו עוד ברוסיה לשם-משפחה עברי זה) נכד הגאון הצדיק ר' שמואל חסיד מראסיין מחבר קונטרס "תורת חסידים", ולאמו שיינה חיה בת ר' מרדכי רודובסקי מביאליסטוק.

למד בחדרים ובישיבה ולמד לימודים כלליים ושפות באופן פרטי.

אחרי שאביו עלה ארצה בתר"ן ונתמנה לחבר הועד הפועל של חובבי ציון ביפו, עלתה משפחתו אחריו בכסלו תרנ"א והתישבה ביפו. למד בישיבה הקטנה של רבי נפתלי הירץ הלוי , רבה של יפו ואצל הדיין רבי יחיאל מיכל הורוויץ , והוסיף להשתלם בשפות ובמדעים.

נשא לאשה את דבורה בת ר' צבי הירש ירו זלימסקי מקאלוואריה, פלך סובאלק (מצד אמה ממשפחות רקובסקי ורוזנטאל ; דודה היה הגאון ר' טבלי רוזנטאל בירושלים, מחבר הקונטרס "הלכה מבוררת" ודודה הזקן היה הגאון ר' לייבלה רקובסקי מפלוצק, מחבר הספר "שלמה משנתו", מורהו של נחום סוקולוב ).

בתרנ"ז נתמנה למורה בביה"ס של פקידות הבארון רוטשילד במושבה מזכרת בתיה (עקרון), וכשעבר אביו לירושלים כחבר הנהלת בית מושב זקנים וזקנות עבר גם הוא שמה ושימש בהוראה בבית חינוך עוורים, אח"כ מנהל בת"ת של עדת הבוכארים, מורה בבית-הספר לבנות של חברת "עזרה" הברלינית, ב"חדר-תורה" של חברה זו, ב"תחכמוני" שבירושלים, בביה"ס לבנות של המזרחי (בו היה אף מ"מ המנהל ומזכיר), בת"ת מזרחי ובת"ת הספרדים, עד שלעת זקנה פרש לפנסיה.

עסק בעניני צבור כמזכיר ועד חברת "ישוב ארץ הקודש", שיסדו צעירי הישוב הישן בירושלים להעברת צעירים מבני ירושלים לעבודה חקלאית במושבות ולעזור להתנחלותם על הקרקע, מזכיר אגודת "בני ישראל" למלחמה במיסיון ולהרמת כבוד ישראל, חבר פעיל באגודת "אחוה" בירושלים וממיסדי לשכתה ביפו, מראשוני המזרחי בירושלים, חבר הועד שלו וציר בכינוס השלישי של המזרחי בירושלים. השתתף בפעולות ארגון צבור המורים בירושלים וחבר הסתדרות המורים מראשיתה. במלחמת העולם הראשונה נתאשר מטעם השלטון הצבאי הטורקי כחזן ודרשן בבית-התפלה שליד ביה"ס למל והודות לכך שוחרר מהגיוסים ומהנגישות.

כתב בקביעות בעתונים "הצפירה", "חבצלת", "השקפה", "החרות", "המוריה", "דואר היום"' "העולם", בלוח ארץ-ישראל של רא"מ לונץ ובחוברות "מגנזי ירושלים" של ר' פנחס גראייבסקי - בחתימת שמו ובכינויים: ז. בן יצחק, אבי צבי, איש יהודי. כתב במשך עשרים שנה ב"מורגן ז'ורנאל" וב"דר אמריקאנר" שבניו-יורק. תרגם לעברית את "הקדיש לפני כל נדרי" מצרפתית ואת "הנגף" של הסופר הרוסי נמירוביץ-דאנצ'נקו. הכין בכתב-יד פרקי זכרונות רבים מתולדות הישוב בארץ בכלל ובירושלים בפרט במשך חמשים שנה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 614). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/614