Volume 2

Page 632

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרשיון נקראו הבנינים "רפתות"' כי לבנות בתים לא הורשו, ורק במחיר שוחד ושלמונים רבים הצליחו לכסות את עיני הקאימקאם מטול-כרם עד שנגמרו הבנינים והפכו לבתים ראויים לדירת אדם).

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה סבל יחד עם שאר המתישבים מכל הפגעים : ארבה, נגישות וסחיטות מצד השלטון ואח"כ מקרבת החזית והמגפות, ולבסוף, כשלא היתה עוד אפשרות להשאר באש התותחים, גורש גם הוא יחד עם יתר בוני כפר-סבא לחדרה בניסן תרע"ח. בגירוש חי חיי צער ודחקות ולא רצה לקבל הלואות של תמיכה. אחרי המלחמה חזר לכפר-סבא והחל לקומם את משקו וביתו שנחרבו. כאשר נגמר תיקון ביתו באביב תרפ"א, פרצו מהומות. מאי 1921, ושוב נחרב ביתו. באין לו דירה בכפרו נכנס לגור בתל-אביב, ואחרי חדשים אחדים חלה ומת ביום כ"ד אב תרפ"א ונקבר בביתהעלמין הישן בתל-אביב.

צאצאיו: פנינה אשת אברהם דרויאן (מזכיר ארגון השומרים העברים הכללי בא"י); יוחנן .

הרב יצחק שוארץ

נולד בירושלים, בשנת תר"כ (1860), לאביו ר' ברוך מרדכי (שהיה עושה חומץ למכירה ונקרא "דער עסיגמאכר" על שם מלאכתי). למד בחדרים ובישיבות ובעודו צעיר הוסמך לרבנות וקבל קבלה לשחיטה ומוהל ובהיותו בעל קול ערב עסק גם בחזנות. נשא לאשה את חיה שרה בת אהרן נתן לרר , (סופר סתם מעולי פינסק בירושלים).

כשהחלה האגודה "למען ציון" בראשותו של מרדכי אדלמן לטפח ישובים יהודים בערי הארץ הנידחות שלא היה בהן ישוב יהודי, וברמלה כבר התלקטו כמה עשרות משפחות, נשלח הוא מטעם האגודה לשמש בקהלת רמלה בתור רב, חזן שוחט ומוהל. שם היה המנהיג והפעיל בעניני הקהלה, יסד מקוה ולימד את הילדים כשש שנים. אחר-כך נשלח מטעם האגודה, יחד עם הד"ר משה קריצ'בסקי ואחרים ליסד קהלה יהודית בשכם ושרת שם את

הקהלה כשבע שנים. קשר קשרי ידידות עם הערבים הקנאים שכיבדוהו, וגם עם השומרונים, והתנדב ללמד את ילדיהם עברית. אח"כ הועבר לעזה, שכבר היתה קיימת בה קהלה יהודית ספרדית, ושימש בה בתור שוחט ומוהל. כשפרצה מגפת החולירע בעזה והמיתה ערבים רבים נאלץ להחזיר את משפחתו ירושלימה, אך הוא עצמו נשאר שם עוד שנים אחדות.

מעזה נשלח בתור שד"ר לדרום-אפריקה לטובת תלמוד-תורה וביקור חולים שבירושלים. הרב הכולל לדרום-אפריקה, הד"ר י. ל. לאנדוי רבה הראשי של יוהאניסבורג, ראה צורך שהאיש הזה ישאר בשרות יהודי דרום-אפריקה ובהיות קהלת קייפטאון זקוקה אז למוהל, שו"ב וחזן הציע אותו לקהלה זו, וראשי הקהלה הפצירו בו וממש לא נתנוהו לחזור. ובסוף הוכרח להכנע להפצרותיהם ונשאר בשרות הקהלה, בתקוה שלאחר זמן יוכל לחזור ארצה, אך לא נסתייע בידו.

נפטר בקייפטאון, כ"ז סידן תרצ"ב.

צאצאיו: שלמה לוי, משה, צבי (ממתנדבי הגדוד העברי בגאליפולי), בצלאל (ז"ל), נחמה אשת צבי בריל, אסתר מלכה אשת יצחק פרלקווארט .

אשר נחומובסקי

נולד בעיירה צליאצס, ליד לובצי, פלך מינסק, רוסיה, בשנת תרל"ה (1875), לאביו חיים (סוחר תבואות, חובב-ציון פעיל) ולאמו רבקה . למד בחדרים ובישיבה וספג מנעוריו את חיבת ציון בבית אביו.

בתרנ"ג נשא לאשה את פסיה בת דב וסימה אברמו ביץ מהעיירה שלב, פלך מינסק, (אבי אמה של אשתו, ר' ישעיהו סנדרוביץ , היה כבר זה כמה שנים תושב ירושלים), ובאותה שנה עלה ארצה עם אשתו ואחיו יהודה דוד . קבע את דירתו בנוה צדק שביפו ויצא לעבודה כפועל חקלאי בפתח תקוה. אח"כ ראה צורך לדור במקום קרוב יותר לעבודתו, ומאין דירות בפתח תקוה יצא לגור עם משפחתו בכפר יהודיה.

פקידי הבארון רוטשילד הכירו בחריצותו בעבודה והכניסוהו לרשימת 60 המתנחלים במושבה מטולה מפועלי מושבות הבארון בארץ.

בערב שבועות תרנ"ו עלה על אדמת מטולה עם ששים המיסדים, נשא את חלקו בתלאות הראשונים (התקפות הדרוזים, פיזור שטחי הקרקע, אדמת טרשים הדורשת עבודה מפרכת ונותנת שכר מועט לעובדיה), עמד במבחן התלאות, התאקלם במקום ונתחבב על האכרים ואנשי הפקידות.

כשפרץ בתר''ס הריב בין האכרים בדבר נוסח התפילה בצבור בבית-הכנסת היחיד של המושבה (נוסח ספרד כמנהג החסידים, או נוסח אשכנז כמנהג הפרושים), והרוב החליט בעד נוסח ספרד, עזב הוא יחד עם 20 "מתנגדים" את המושבה ועבר לטבריה, להיות בקרבת אדמת הכפר "ימה", שעליה עמד מר קלוואריסקי ליסד את

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 632). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/632