Volume 2

Page 645

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בסוף שנת תרמ"ד עלה ארצה עם אביו שנתקבל אח"כ בתרמ"ו לרב ראשון של קהלת יפו והמושבות, אחרי שהישוב בה הגיע לגידול מתאים ולדרגת קהלה חשובה בארץ. כאן המשיך לשקוד על לימודיו והגיע לבקיאות עצומה בשני התלמודים, במדרשים ובתשובות הגאונים והתמסר לחקירת הבדלי הגירסאות בכתבי-יד ובדפוסים שונים, קבע בחקירותיו את הנוסח הנכון ואת הפירוש הנכון ופרסם את הערותיו בכתבי-עת תורניים. כן פרסם הרבה מאמרי מחקר במאסף "ירושלים" של א. מ. לונץ,

ב"הדביר" קובץ לתורה ולחכמת ישראל, במאסף "שערי ציון", ירחון מוקדש לחידושי תורה בהלכה ובאגדה וספרותה, ב"אוצר הגאונים" של הד"ר ב. מ. לוין, ועוד, וחקירות לשוניות פרסם ב"הצבי" של א. בן-יהודה (על פי רוב בחתימה : יה''ל).

בתרמ"ט, בהיותו בן י"ט (אחרי שנשא לאשה את ברכה צפורה , נכדת ר' משה זאקס, מתלמידי החתם סופר שעלו ארצה, ובת ר' אברהם אלקנה זאקס , ממיסדי מושב זקנים בירושלים), נתמנה לרב היקב בראשון לציון ומפקח על הכשרות בכל הענינים הנ"ל. מאז המשיך לשקוד על התורה במושבה זו. זה עשרות שנים הוא מרצה בקביעות בשיעורי תלמוד ללומדים מבוגרים וקשישים בבית-הכנסת הגדול וכבר סיים עמהם פעמים אחדות את כל הש"ס. חוץ מזה הוסיף ללמוד לעצמו בהתעמקות גדולה וניהל מו"מ של הלכה עם הרב קוק זצ"ל, שהזכיר אותו ואת דבריו בכמה מקומות בספרו "משפט כהן" (שאלות ותשובות). התעמק בחקר המקומות שבארצנו ששמותיהם מובאים בשני התלמודים ובמדרשים וכתב הערות רבות בענין זה לספר "כפתור ופרח" לר' אישתורי הפרחי וכשהוציא לונץ את הספר הנ"ל הוציא גם הערות הרב יוסף הלוי בחוברת מיוחדת. כן הוסיף הגהות והערות למסכת ברכות, תלמוד ירושלמי, שהוציא הרא"מ לונץ בפירוש תמציתי שחיבר. בתרצ"ז הוציא את הספר "ברית עולם" בחכמת הקבלה עם פירוש "לוחות הברית", שחיבר לו אביו, הרב נפתלי הרץ והוא עצמו הוסיף הרבה תיקונים והגהות והערות.

עבודתו המדעית הגדולה, שאפשר לציינה כמפעל חייו, היא פרשת חקירותיו בספר "הערוך" לרבנו נתן

בן יחיאל מרומי, שהקדיש לה כארבעים שנות חיים. על יסוד חקירות והשואות בהרבה גירסאות עתיקות הפיץ אור על הסתומות בפירוש יסודי זה ללשון התלמודים והמדרשים וסידר אותו מחדש לא בסד"ר א"ב, כמו שהוא במקורו, אלא לפי סדר מסכתאות הש"ס, וסילק טעויות של כמה מגדולי החוקרים העתיקים והחדשים. ספר זה, בשם "יקר הערך" מכיל שמונה כרכים גדולים, שהוכנו בעבודה ענקית ובניפוי אחרי ניפוי. הכרך הראשון, על מסכת ברכות ומשניות סדר זרעים, יצא בשנת תש"א.

כן הוציא בשנת תש"ה את הספר פסקי חלה להרשב"א שגילה אביו, והוסיף עליו הגהות והערות והארות.

צאצאיו: חיים, נפתלי הרץ (חזן בהוקלנד), שרה,

אלישבע

אשת יהודה קום, עלקה אשת יוסף שלבין, רחל (ז"ל) ובן-ציון (ז"ל).

ד"ר בן-ציון מוסנזון

בן צבי דוד. - נולד ביום 26 באפריל 1878 באנדרייבקה פלך טאבריה שברוסיה. אביו היה דיין ושוחט, מראשוני חובבי ציון. נתחנך ב"חדר" ולמד אצל מלמדים למודי גפ"ת, אך

בלי אדיקות דתית מופרזת. כשנתבגר התחיל ללמוד מדעים ושפות לועזיות, הצליח בלמודיו ויצא בשנת 1902 לברן, היה במחזור הראשון של הצעירים העברים מרוסיה, כדי להשתלם שם באוניברסיטה, בלמודי פילוסופיה, ובשנת 1906 סיים את לימודיו, וקיבל את התואר ד"ר לפילוסופיה. מראשית בואו לאוניברסיטה הנ"ל נתבלט בתוך הסיעה של הסטודנטים הציונים כפולמוסן שנון ונואם רב-כשרון, נתחבב מאד על חבריו ויהי להם לראש ולמנהיג.

עירנותו ופעילותו בחבורת הסטודנטים הצעירים בשווייץ הסבה אליו את עיניו של מ, אוסישקין והלז השפיע עליו, שאחרי סיימו את חוק לימודיו יעלה לארץ ישראל, כדי שיוכל לפעול למען העבודה הישובית והתרבותית בארץ.

להוראה נמשך בראשית התבגרותו, ובשנים 19001901 היה מורה ומנהל של בית ספר רוסי-עברי בברדיאנסק.

ב-1902 נשא לאשה את יפה בת מיכאל פלדמן מברדיאנסק.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 645). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/645