Volume 2

Page 665

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

על פתח-תקוה במלחמת-העולם הראשונה; נפטרה בתלאביב, כ"ב אב תר"פ).

היה מגדולי סוחרי הנפט ברוסיה: בבאקו, בסארטוב, בריאזן, ובסוף בקיוב, ובכל מקומות מגוריו היה מראשי המארגנים והפעילים במוסדות הקהלה, הציונות, החינוך הישראלי והפצת השפה העברית, חבר ועד המפקחים על הת"ת בסאראטוב ואח"כ בקיוב, היה חבר הועד של "חובבי שפת עבר", חבר הנהלת חברה קדישא וועדות החינוך וחבר הנציגות היהודית של מוסודת החסד ליד העיריה.

בתרע"א עלה ארצה והתישב בתל-אביב, שהיתה אז בראשית בנינה, ובנה בה את ביתו, וגם כאן התמסר מיד לעבודה צבורית במרץ ובשקידה. מתרע"ב ואילך היה חבר ועד העיר ליהודי יפו, חבר ועד תל-אביב וגזברו, יו"ר הועד המפקח של הגימנסיה העברית "הרצליה", חבר ועד הבנין של בית-הכנסת ובעוד מפעלים צבוריים ומוסדות חסד, וכולם היו יקרים בעיניו, ולכולם התמסר בכל היכולת מבלי להפלות בין מוסד גדול לקטן.

תושבי תל-אביב כינוהו בשם אברהם "לב" - כלומר : בעל הלב החם והער לכל מפעל טוב.

במלחמת-העולם הראשונה התמסר יחד עם מרדכי בן הלל הכהן לחיזוק קופת-המלוה ביפו, כדי לתת הלואות לסוחרים ולבעלי מלאכה להקלת פגעי המשבר הכלכלי, והשיג כספים לקופה ממוסדות ישוביים, מבנקים, מהועדים האמריקאים לסיוע ומכל אשר מצאה ידו, וכשלא הספיקו האמצעים מישכן את ביתו הפרטי להשגת כספים נוספים לקופת-המלוה. וכשמלאו לו 70 שנה בכסלו תרע"ו רשם אותו ועד תל-אביב בספר הזהב של הקה"ק.

בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א בניסן תרע"ז נבחר לגזבר ועד ההגירה ופעל רבות בעבודה ארגונית, בעזרה, בעצה ובתמיכה כדי להפחית ככל האפשר את נזקי התושבים וסבלם בעקב היציאה המבוהלת, ואת ספרי התורה אסף מכל בתי-הכנסת ביפו ובת"א ושמרם עד סוף המלחמה וחזרת המגורשים. אח"כ יצא עם הגולים וקבע את דירתו הזמנית בפתח תקוה, וגם כאן המשיך בפעולתו לעזרת המוסדות, ועדי הגולים וועדי הסיוע, שביתו היה בית ועד להם, עזר למאיר דיזנגוף בהשגת

עזרה לגולי יפו ות"א במקומות פזוריהם בארץ, ולמרות גילו המופלג היה נוסע בעצמו, בתנאי-הנסיעה המפרכים והמסוכנים של הימים ההם, ואף תחת מטר כדורים בקרבת חזית כפר-סבא, להביא בעצם ידיו את העזרה לגולים. ואחרי כניסת צבא הברית לדרום הארץ זכה להיות פעיל כגזבר ומספק כספים בתפקידו החדש של ועד ההגירה, שהפך ל"ועד העליה" והוטל עליו לארגן ולהסדיר את שיבת הגולים לעירם, ואז זכה להחזיר בתהלוכה חגיגית את ספרי התורה לבתי-הכנסת שהוציאם מהם.

עם חידוש חיי הישוב אחרי הדיפת הטורקים נבחר לועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל, פעיל בהסתדרות "המזרחי" וחבר הועד הפועל בו, פעיל בארגון אספת הנבחרים הראשונה ונבחר בה מטעם המזרחי, חבר הועד המפקח של ביה"ס "תחכמוני" ופעיל למען הזמנת כוחות הוראה מעולים בשבילו, חבר ועד הקהלה, חבר משפט השלום העברי העליון, פעיל במוסדות כלכליים (אגודת הסוחרים, קופת מלוה וכו') ומוסדות חסד (מושב זקנים, בית יתומים וכו').

נפטר בתל-אביב, כ"ב תשרי תרפ"א (במלאות חדשים בדיוק לפטירת רעיתו), ונקבר בבית-העלמין הישן. על שמו רחוב בתל-אביב.

צאצאיו: חיים אריה ז"ל (מהנדס, נפטר בברלין), שרה ז"ל, אשת ר' ישראל רוזוב (לשעבר יו"ר ההסתדרות הציונית ברוסיה, חבר ועד הצירים ועסקן מרכזי של יהודי רוסיה), חנה אשת המהנדס משה טרופ, רוזה.

זרובבל חיותמן

נולד בזכרון-יעקב, י"א אלול תרנ"ד (1894), לאביו יצחק, מצאצאי האדמו"ר ר' זוסיא מהוניפולי (מראשוני המייסדים של תל-אביב), ולאמו חיה גיטל לרמן. בן שנתים הועבר למתולה, כשאביו נתקבל שם

כאחד המתישבים אחרי היותו סגן-המנהל בבית-החרושת לזכוכית של הבארון בטנטורה שליד זכרון-יעקב. בן י"ב עבר עם הוריו ליפו. כאן היה מראשוני התלמידים של הגימנסיה "הרצליה" וגמר בה את לימודיו בהצטיינות במחזור השני. אח"כ למד רוקחות בבירות וכשחזר הביתה פרצה מלחמת-העולם הראשונה. השתתף בשרות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 665). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/665