Volume 2

Page 679

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1927 בא ארצה ובסוף אותה שנה חזר לאמריקה והמשיך בתעמולה בין היהודים להגביר את הפעולה לפיתוח הארץ בשיטת הכנת משקים ונחלות-מטעים באופן מאורגן על-ידי הון פרטי בשביל אנשים הממשיכים לעת עתה בעסקיהם בחו"ל, אך מתעתדים לעלות ארצה לכשיהיה המשק מוכן ומוכשר לפרנס את בעליו.

בשנת 1930 עלה ארצה להשתקע וב-1931 השתתף מטעם החברה ביסוד המושבה גן-יבנה על 6000 דונם, בנטיעת הפרדסים, סלילת הדרכים והכנת המשקים.

בפעולות אלה רוכז הון קרוב למיליון דולר ומאות משפחות עלו ארצה והשתקעו ברעננה ובגןיבנה.

היה בין הפעילים לגאולת 3000 דונם מאדמת אל-חרם וארסוף, שעליה הוקמו שפיים ורשפין ליד הרצליה. יסד בתל-אביב את חברת "הכשרה" בע"מ, שבמשך הזמן גאלה קרקעות על הכרמל, במפרץ חיפה, מזרחית לרמת-גן (אחוזת גן), שטח מאדמת ג'ליל בשביל התישבות עירונית להמשך העיר תל-אביב מעבר לירקון, על הר כנען, ועוד. הקים בנינים בתל-אביב, בטבריה ובהרצליה. משתתף בפעילות הציונית בתור חבר הציונים הכלליים.

משה מהרש"ק

נולד בט"ו ניסן תר''ו (1846) בויטבסק (רוסיה הלבנה) לאביו אברהם ולאמו חנה . למד ב"חדר" וב"ישיבה" והוסמך לרבנות. עבר למסחר והיה מהסיטונאים הידועים בעירו, נצטרף לתנועת חובבי-ציון ובסיון תרנ"ח (1898) עלה ארצה עם אשתו חיה מלכה ובתם חנה ורכש את אחוזתו של האכר פאלק בגדרה ב-50 אלף פרנק זהב. חזר לרוסיה, כדי להסדיר עסקיו שם ולהשיג את הסכום שחסר לו להשלמת קניית האחוזה, אבל אשתו סירבה לשוב, כי נקשרה לארץ בכל לבה. את המשק ניהל בינתיים חתנם צבי דוזובסקי, בעל בתם בת-שבע, שעלה במיוחד ארצה לפי בקשת המשפחה.

טלטל את עצמו פעמים אחדות הנה ושוב מרוסיה לא"י, כדי להביא כסף נוסף לכיסוי הגרעונות של המשק, עד שהשתקע בגדרה יחד עם משפחתו.

בעת היותו ברוסיה פנו אליו בני גדרה, ביום ב' טבת תרס"א, במכתב מיוחד בו ביקשוהו להופיע בפני ועד חובבי ציון בעניני המושבה, שהיתה שרויה במשבר, וכן לדאוג למציאת שוק ליינותיהם (על המכתב היו חתומים : דוב ליבוביץ, אליהו סוירדלוב, צבי הורביץ, מרדכי הנקין, יוסף-ליב ליס ויעקב-זאב שמולצנסקי). הוא מילא את בקשתם והצליח בהשתדלותו.

במשקו השתדל להעמיק עבודה עברית על אף הגרעונות שהעיקו עליו. נאבק עם המשבר, ולבסוף

נאלץ היה למכור את נחלתו בהפסד רב ועבר לפתחתקוה.

מת בי"ב תשרי תרצ"א ונקבר בפתח-תקוה,

אשתו מתה בי"ז חשון תרצ"ב.

צאצאיהם : בת-שבע ז"ל, חנה אשת יוסף בן-עמי (אכר בנהלל), יוסף (מהנדס בפתח-תקוה).

יהודה ליב חנקין

נולד בקרמנצוג, פלך פולטבה (רוסיה), בשנת תר"ב (1842), לאביו שלמה קיבל חינוך מסורתי וכשגדל עסק בחכירת אחוזות, בניהול משק ובעסקי יבול וקרקעות עם האכרים הקולוניסטים הגרמנים בדרום רוסיה.

מהפרעות שפרצו בדרום רוסיה בשנות תרמ"אמ"ב ("הסופות בנגב") למד גם הוא, שליהודים אין עתיד ברוסיה ובארצות גולה בכלל, ובהיותו מאומן בעבודות משק חקלאי הסיק את המסקנה. כי עליו להתנחל על אדמת ארץ-ישראל ולעבדה.

בתרמ"ב עלה ארצה עם אשתו שרה ובני ביתו וביפו הצטרף לחבורת עשרת המיסדים שהתארגנה באמצעות ועד "חלוצי יסוד המעלה" שיסדו את ראשון לציון (זלמן דוד ליבונטין, יוסף פיינברג וחבריהם), השתתף בכספו בגאולת האדמה, וביום ט"ו באב תרמ"ב, כשיצאו חלוצי המושבה מיפו בעגלה לתקוע יתד בנחלתם ולהקים עליה את אהלם הראשון, קנה הוא בעשרה רובלים את הזכות והכבוד לנהוג בסוסי העגלה ההיסטורית. אחר-כך רכש לו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 679). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/679