בשנים האחרונות פעל בהסתדרות החקלאים ובמועצה הכפרית. השתתף ביסוד הקואופרטיב "החקלאי" לשיווק פירות הדר.
היה אח בלשכות הבונים החפשים ''הכוכב" ו"ברקאי" בתל-אביב ואח''כ השתתף ביסוד הלשכה בפתח-תקוה על שם דוד ילין ובינואר 1944 קודש לנשיאה.
נפטר בפתח-תקוה, ט"ז אב תש''ה (26.7.45).
צאצאיו: דינה; חביבה אשת יוסף שטרקמט ; אליעזר ; לאה . דניאל.
הרב דב נחום בוגרשוב
נולד בעיר ויטבסק, רוסיה הלבנה, בשנת תקצ"ד (1834) לאביו מרדכי. קיבל חינוך תורני והגיע לדרגת תלמיד-חכם מופלג. למד שחיטה ובדיקה והוסמך לעבודה זו.
בן שמונה-עשרה נתמנה לרב ושוחט (וגם רב מטעם הממשלה) לקהלת האברים היהודים בכפר צ'רניגובקה, ליד ברדיאנסק, פלך טאווריה (קרים). זה היה אחד מאותם הישובים הכפריים, שבהם ניסתה הממשלה הרוסית לפתור את שאלת היהודים על-ידי העברתם לחקלאות והעניקה למתישבים זכויות מיוחדות ושחרור מהשרות בצבא.
נשא לאשה את מוסיה בילה בת חיים קובלנוב . למעלה מחמשים שנה שרת את עדתו במסירות, הנהיג בה סדרים מתוקנים ועסק בכל צרכי הצבור באמונה. אנשי השלטון כיבדוהו וחיבבוהו ולא פעם הצליח בהשפעתו עליהם להמתיק ולבטל גזירות שגזרו על היהודים.
פעם היה מעשה בחנוונית יהודית שמכרה בטעות לאכר נוצרי את הרעל המסוכן זרניב (ארסניק) במקום מצרך להכנת מאכלים. כשנודעה לה טעותה, הזעיקה את המשטרה שתזהיר את האכר על הסכנה שבחומר שקנה ממנה. אך שונאי ישראל שבכפר התעלמו מאזהרה זו, נאחזו רק בעובדה של המכירה והעלילו על כל היהודים שזממו להרעיל את התושבים הנוצרים, ושלטון הפלך החליט לגרש את היהודים מהכפר. הלך הרב בוגרשוב אל שר-הפלך ובהשתדלות מרובה וקשה הצליח להוכיח לו את האמת ושר הפלך ביטל את פקודת הגירוש.
היה חובב ציון ושאיפת חייו להתישב בארץישראל נתמלאה לעת זקנתו, כשעלה ארצה באדר תרס"ה עם שני בניו מנחם וד"ר חיים , והתיישב בפתח-תקוה בקרבת בית-הכנסת והיה שוקד על התורה יחד עם זקני המקום.
כשהתישב מנחם בנו במושב עין-גנים הסמוך, עבר גם הוא שמה וגר בשכנותו של אהרן דוד גורדון, שעבד אז בפתח-תקוה. התפתחו ביניהם קשרי ידידות ובשעות הפנאי של גורדון היו לומדים יחד ומחליפים דעות בשאלות העם והארץ.
נפטר בפתח-תקוה-עין-גנים, כ''ד אייר תרע"א. צאצאיו : לאה אשת שאול צ'רטקוב (עלו ארצה בתרפ"א, בראשית העליה השלישית); מנחם מנדיל , ממיסדי מושב-העובדים עין גנים ליד פתח-תקוה ; העסקן ד''ר חיים בוגרשוב , ממיסדי הגימנסיה העברית "הרצליה" ומנהלה.
משה שכביץ
נולד בחרקוב, אוקראינה, בר"ח ניסן תרמ"ד (1884), לאביו יעקב ולאמו רחל .
הבית היה ספוג אוירה דתית ולאומית והילדים נתחנכו ברוח זו. ב-1893 עלה האב ארצה עם בנו בכורו מרדכי, וב-1896 חזר לרוסיה והעלה את שאר בני-משפחתו, ביניהם משה.
בבואו לגדרה לא למד בבית-הספר, כי אביו לא היה מרוצה מתכנית-הלמודים החילונית והרביץ בעצמו תורה לבניו.
נכנס בגיל צעיר לעבודה חקלאית והתמחה בטיפול בגפנים ובשקדים. למד גם מלאכות אחרות והיה בנאי-מומחה. ניצל את כשרונו לכל תפקיד מועיל. ידע לייצר כדורי-רובה לצרכי ההגנה בימי התורכים. היה חובב מוסיקה והקסים את בני מושבתו בנגינתו על כנור.
ידע לטפח יחסי-שכנות טובים עם הערבים והיבקי במנהגיהם ונמוסיהם. עם זה היה תקיף כלפי העבריינים שבהם והגן בלי רתיעה על רכושו וכבודו מפני פגיעותיהם. פעם, ב-1908, זמם ערבי לפגוע בארוסתו והוא שלף את אקדחו כדי לאיים עליו. באותו רגע נבהל סוסו ובהתרוממו דחף בידו ובלי משים נפלט כדור ופגע בצלעו של הערבי. אותו ערבי מת אח"כ מדלקת-ריאות, אבל היה חשש של נקמת דם ולכן נאלץ היה לעזוב את הארץ.
עבר ל"אור יהודה" שבתורכיה, ליד סמירנה, במקום שהיה קיים בית ספר חקלאי של חברת '"כל ישראל חברים'' בהנהלת גיסו בנימין צוקרמן. לפני צאתו לגלותו נשא לאשה את אסתר-לאה מדליה .