Volume 2

Page 798

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא אשה, החל במסעות ונדודים והגיע עד זנזיבר במקום שנתמנה לרופאו הפרטי של מלך זנזיבר.

חזר לפריס ובהזדמנות אחת הכירו לדעת הברון אדמונד רוטשילד. הברון ראה בו איש מוכשר ובעל שאר-רוח והציע לפניו לנסוע לארץ-שראל ולהיות רופא בראשון-לציון. הוא קיבל את ההצעה, התגרש מאשתו ועלה בתרמ"ח לארץ (היה הרופא השני שעלה לא"י אחרי הביליויי ד"ר שטין).

בראשון-לציון עשה רושם רב על בני המקום בהופעתו הנאה, בהדרת פניו ובקומתו התמירה ואף פקידי הבארון כיבדוהו והעניקו לו חלקת-שדה וכרם במושבה.

כעבור שנה הוזמן לשמש כרופא ראשי בביה"ח רוטשילד בירושלים. בני המושבה ניסו להשפיע עליו שיישאר בראשון-לציון ופירסמו פנייה אליו בעתין "הצבי" (בגליון כ"ה מיום ו' בתמוז תרמ"ח), אבל הוא עבר לירושלים, ושם נשא אשה שניה.

נתחבב על כל לקוחותיו ומכיריו בירושלים. היה פעיל גם בענינים צבוריים ונבחר לנשיא האגודה "שפה ברורה". חיבר מלון עברי-ספרדי כדי להקל על הספרדים את לימוד לשוננו (הוא שלט בשתים-עשרה שפות). חלם על התישבות על הקרקע ובהשפעתו קנה גיסו אפטקמן בשותפות עם עוד מתנחלים את אדמת סג'רה, שחשבו עליה כי היא שזור הנזכרת במשנה.

היה חוקר בתולדות היהדות הספרדית ושינה שם משפחתו לד'ארבלה (לדבריו מצא, כי אביו ואבי משפחת הקריצ'בסקים היו דודנים ומוצאם מהיהדות הספרדית ממשפחת דה-לאטס).

שאיפת הנדודים גברה בו והוא היגר לפלרמו שבסיציליה. אחר הרעש נתדלדל ועבר לתוניסיה, במקום שהסתדר יפה. הגה תכניות לחזור לארץ, אבל המות הפתיעהו והוא נפטר בטוניס בשנת תר"ע.

נתן אכסלרוד

בן משה אריה (בעל טחנת קמח) וחיה בת משה ציפרסון, נולד בכפר וירוטיה פלך מוהילוב (רוסיה), בט"ו ניסן תרס"ה (1905). קיבל חנוך מסורתי ובגיל צעיר החל לעבוד בבית מרקחת והשתלם בחימיה. אח"כ טפל בענינים אופטיקאים, רחש אהדה לעניני הצלום וסלל לעצמו דרך אל שדה יצירת הסרטים ברוסיה הסובייטית. נאסר שם בגלל ציוניותו.

בשנת 1926 עלה ארצה, הקים את הסטודיו "מולדת", הקינו-סטודיו הראשון בא"י. כל שנים-שלשה חדשים היה מכין יומן ארצישראלי. לאחר גשושים וצלומים רבים שבלעו בזמן קצר את כל הכסף שהושקע, נפסקה פעולת "מולדת", אך לא אמר נואש. בשנת 1931 יצר סרט קומדיה "ויהי בימי...". בשנת 1933 סיים יצירת סרט דרמטי, הראשון בארץ. בשם "עודד הנודד" שהוצג בתל אביב במשך ששה

שבועות רצופים וכן ביתר ערי הארץ ובחו"ל. סרט זה ריתק את תשומת לבו של הקהל העברי. בשנת 1934 פתח מעבדת ראינוע שבה היו מפתחים ומדפיסים את הסרטים של כל החברות והיחידים שהיו מצלמים בארץ.

נשא לאשה את לאה בת ישעיהו וקסלר.

בשנת 1935 יסד את חברת "כרמל פילם" וניגש להוציא יומן ראינוע שבועי בשם "יומן כרמל". כעבור שנה רכשה החברה מכונות קולנוע והיומן התחיל להופיע מדי שבוע בשבוע. בשנת 1937 יצר את

הסרט ההיסטורי "מעל לחורבות", לפי ספרו של צבי ליברמן מנהלל. נסע לקונגרסים הציונים, הציג לפני הצירים מכל הארצות את פרי יצירתו, מראות הארץ. בקונגרס בלוצרן היו נוכחים בעת ההצגה גם אורחים וביניהם צנזור הסרטים הראשי של שוויץ. הוא התפעל מאד מהיומנים ולא האמין למשמע אזניו, כי בארץ כה קטנה כארץ-ישראל ישנה אפשרות להוציא יומן שבועי. פנה אליו וביקש ממנו לקבל עליו את הסדור הטכני והאדמיניסטרטיבי בהוצאת יומן שויצרי שבועי. מסיבת "מינכן" לא יצאה התכנית לפועל.

משנה 1938 עד 1940 הוציא 228 יומנים וכ-15 סרטים קצרים (שורטים) בהשתתפות הקרנות והמוסדות. כל הסרטים הקצרים והקטעים הנבחרים מהיומן הוצגו בחו"ל. כן עשה דובלאג (העברה משפת אידיש לעברית, כדי לאפשר הצגת סרטים יהודיים בארץ) לסרטים גדולים "על חטא", "אידיל מיט דעם פידעל", "שיר השירים" ו"בלז".

צאצאיו: משה, אריה, אהרן, שלמה, ישעיהו, אליהו .

שלמה חיים (אלתר) שפירא-ברנשטיין

נולד בירושלים, בשנת תרמ"ו (1886), לאביו משה ולאמו ויכנה (תחיה).

התייתם בגיל צעיר מאביו והתחנך אצל אביו חורגו ברוך צבי ברנשטין מעקרון, שאמו נישאה לו אחרי מות אביו (מכאן הוספת השם ברנשטין).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 798). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/798