Volume 2

Page 815

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בחיפה "מיסודת זלמן דוד וצפורה ליבונטין ז"ל". המשפחה מקציבה גם תרומות לצרכי דת, מדע ותרבות.

צאצאיו: משה (ז"ל), ד''ר משולם (רופא, מנהל המחלקה הפנימית בבית-החולים העירוני "הדסה" בת"א), מרדכי (מהנדס), אליהו (מנהל בבנק אפ"ב), הלל (מהנדס), נחמיה (ז"ל), שושנה אשת זלמן יעקבסון, פנינה אשת אבינועם הורביץ (מהנדס בקאהיר).

זאב ליבוביץ

נולד בוילנה, בחודש אלול תרמ"ד (1884), לאביו צבי (תלמיד-חכם גדול, סוחר, שהיה בן-דודו של הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי ונכדו של ר'

איצלה שירווינטר , מורה-הוראה בוילנה, שעמד בשעתו בראש כולל וילנה ובשנת תקצ"ט חתם על מינוי האברך ר' שמואל סלנטר מטעם הכולל למורההוראה בירושלים) ולאמו נכדת הרב ר' חיים זלבר , תלמיד הגאון ר' חיים מוולוז'ין. למד בחדרים ובשיבה ועמד בבחינות, אחרי הכנה באופן פרטי, בבית-ספר תיכון למסחר. בן 15 הצטרף לאגודה הציונית "תורה מציון", שבראשה עמד אז הסופר פרץ הירשביין . אחרי שנתיים נכנס לאגודת "התחיה" ונבחר לועד שלה, ובתפקידו זה הוצג על-ידי י. ל . גולדברג לפני הרצל בעת ביקורו בוילנה. עבד זמןמה כספרן במחלקת ההשאלה של ספרית שטראשון בוילנה מטעם חברת מפיצי ההשכלה ברוסיה.

נשא לאשה את אסתר בת אריה ליב שורץ (תלמיד חכם ידוע וסוחר מקמינקה), מהחברות הראשונות והפעילות של "הפועל הצעיר", חובשת ומילדת, מיסדת מחלקת ה"מסד" ב"הדסה", חברה פעילה ב"בנות ברית".

לפני פסח תרס"ו עלה ארצה, ומאז לא יצא ממנה אף ליום אחד. עלה ירושלימה ונתמנה למוכיר האגודה הציונית "ארץ אבות", שנוסדה בשעתה

בריכוז "ציוני ציון", בניגוד למסכימים ל"מקלט לילה" באוגנדה, שגם בירושלים היו כאלה, והמשיכה את קיומה גם אחרי שנתבטלה תכנית אוגנדה. זמן מועט אחרי בואו השתתף עם העסקנים הקשישים דוד ילין, הרי''מ פינס, יהושע אייזנשטאדט ברזילי ומרדכי אדלמן בייסוד "לשכת המודיעין המתנדבת" ושימש בה כמזכיר ראשי. בתפקיד זה פעל רבות למען סידורם של עולים חדשים והדרכתם בעזרה ובעצה, להגן עליהם מפני נגישות המשטר הטורקי שהתאמץ לשמור על נעילת שערי הארץ בפני עולים יהודים והיה צורך בתחבולות שונות להציל את העולים החדשים מגירוש, להשיג להם מקום לדירה - דבר שהיה קשה מאד בימים ההם, כשתושבי ירושלים הותיקים התיחסו בחשדנות לעולה חדש שאינו מבני סוגם ואינו מקבל עליו מרות של ממוני כוללים, אלא מבקש למצוא מחיה ביגיע כפים, ועוד סוגים שונים של עזרה לעולים החדשים. ומשעברה לשכת המודיעין לרשות ועד "חובבי ציון" נתמנה למנהלה והתמיד בשרותו זה עד לפרוץ מלחמת-העולם הראשונה. פעל למען שיפור השרות הרפואי ליהודי ירושלים, לבל יזדקקו לחסדי המיסיון. בהנהלתו היה החדר של "לשכת המודיעין" מרכז ליזמה ולפעולות צבוריות בענפים שונים. כן השתתף ביסוד אגודת הפקידים ו"בית העם" בירושלים ובמשך שנים היה חבר הנהלתם ושקד על פיתוחם. ממיסדי "משואות ירושלים" של "המכבים הקדמונים" שמרכזם היה באנגליה, ומזכירם בירושלים. עסק בכל ענפי פעולתה: "מרכז רוחני בית יבנה", קופתמלוה "מוריה", מתן דחיפה לגאולת אדמת "קלנדיה" (עטרות), ועוד. פעולות אלה עשה בהתנדבות. משפרצה מלחמת-העולם הראשונה היה מזכיר ועד הסיוע האמריקני והועד לחלוקת צרכי המזון שנשלחו באניה האמריקאית "וולקאן", גם כן בהתנדבות. אח"כ הוטל עליו להיות חבר ההנהלה וגזבר בסניף הירושלמי של המשרד הארצישראלי שע"י ההסתדרות הציונית.

זאת היתה אז פעולה אסורה לפי החוק, כי בזמן המלחמה התיחס השלטון הטורקי לציונות כמו לבגידה במולדת, ולכן פעל במחתרת. משנודע הדבר לשלטונות נתן המצביא והשליט העליון ג'מאל פחה צו לגרשו לאנקארה (כיום בירת הרפובליקה הטורקית אבל אז עיירה נדחת בלב אנאטוליה). אך הצו נודע לו בטרם ימסרוהו השוטרים לידו ויבואו, לקחתו, ולכן הזדרז ויצא לדרך לבדו - - אבל רק עד טבריה, וכאן נשאר שלא בידיעת השלטונות ושלא בהסכמתם עד שהם נסוגו לאנאטוליה בלעדיו מפני צבאות הברית בסוף המלחמה. כאן עבד בהתנדבות כמזכיר ראשי בועד ההגירה ועסק בטיפול ועזרה למגורשים מיפו ותל-אביב.

אחרי המלחמה חזר ירושלימה ושוב התמסר לעזרה סידורית למחוסרי פרנסה, השתתף ביסוד מר

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 815). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/815