Volume 2

Page 852

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרע"ה עבר למושבה הר-טוב ושמש כמורה בבית הספר המקומי כ-4 שנים. פיתח בו שיטה מיוחדת להוראת קריאה וכתיבה וחשבון למתחילים. עם התקרבות החזית להר-טוב נאסר ע"י הטורקים כחשוד ברגול לטובת הבריטים והובל לירושלים. בעזרתו של מוכתר הר-טוב י. לוי עלה בידו לברוח מבית הסוהר בלילה האחרון לפני שהובלו האסירים לדמשק.

בתרע"ט, אחרי הכבוש נתקבל למורה בבית הספר לבנות בנוה-צדק בהנהלתו של מר י. יחיאלי ולימד בו 5 שנים מכתה א' עד ו' לפי שיטתו המיוחדת. השתתף כחבר הועדה לתכנית הלמודים בבי"ס העממי מטעם ועד החנוך וכן הדריך את תלמידות הסמינר בהוראה.

בתרפ"ב פתח יחד עם חברו י. פולני "גן ילדים עמלני פרטי" בתל-אביב והרצה באספה כללית של מורי א"י בירושלים על "שיטת בית הספר העמלני". מסיבות כספיות נסגר המוסד בתרפ"ג.

ערך והוציא ירחון פדגוגי "החנוך החדש" שהופיעו ממנו 2 חוברות (וינה, אוקטובר ודצמבר 1922).

בתרס"ד נסה שנית ופתח עם י. פולני את "בית החנוך הראשון בא"י" .

בתרפ"ה ארגן ויסד את "חברת הילדים", הראשונה בקבוצים, בבית אלפא ונהל את המוסד עד תרפ"ט.

יצא לשם השתלמות נוספת בשטות המודרניות של החנוך וההוראה, לארצות מערב אירופה ובקר שם חצי שנה - ושלושה חדשים ברוסיה הסוביטית, ובעזרתה של קרופסקיה, אשתו של ו. לנין, הקומיסר לעניני חנוך ("נרקומפרוס") ניתנה לו אפשרות לבקר את מוסדות החנוך החשובים ביותר ברוסיה הסוביטית וביניהם את תחנת הנסיון הפדגוגית העיונית של הפרופ' שצקי והתענין במיוחד בחנוך הילדים העזובים. את תוצאות בקוריו אלה פרסם ב"הד החנוך" וב"אפקים".

המשיך לעבוד בהוראה בבית הספר לדוגמא ובכתות הדרכה לסמינר. ב-1932 נשא לאשה את אסתר בת צבי כהן בברלין מילידי דובלין. ב-1933 השתלם בפקולטה פסיכולוגית לטיפול בילדים קשי חנוך בברלין. עשה את שנת העבודה המעשית וקבל סמכות לטפל בילדים ונוער נוירוטיים ועזובים מטעם המכון הפסיכואנליטי בברלין.

בשנת 1935 נתקבל כחבר בחברה הפסיכואנליטית בא"י.

ב-1934 נכנס לעבודה במחלקה לטפול בילד שע"י עירית תל-אביב. ביזמתו נוסדו: המועדון לנערים עוברי חוק, המעון העירוני לנערים עובדים . סעיפי הפעולה : טפול בילדים בגיל ביה"ס, מועדונים לילדים, לנערים ולנערות, מעון עירוני, מעון לילדים בהדר, מעון לנערים בהר-טוב, בית הנוער, בית הנערה, בתי מלאכה ללמוד מקצועי, סדור ילדים במוסדות חנוך ואצל משפחות, סדור קבוצות להכשרה במושבות, מושבים וקבוצים. התמחה במיוחד בבדיקה פסיכולוגית של

ילדים ונוער. פתח בעבודה מונעת בעיר בין ילדים ונוער ושכלל את הפעולה בבתי הספר ובילדי הרחוב.

מתרצ"ו משמש כמפקח פדגוגי ומאפריל 1946 ועד 1.8.47 כמ"מ המנהל של המחלקה הסוציאלית. משתתף במאמרים בעתונות החנוכית: "הד החנוך", "אפקים", "החנוך", "היגיינה רוחנית", "דבר".

נחשב כמומחה ראשון בארץ להיילפדגוגיה. משתתף באפן פעיל בחברה להיגיינה רוחנית. בנו: עוזי .

שלמה זלמן ליבוביץ

נולד בקישינוב, פלך בסראביה, רוסיה, בשנת תרל"ז (1877), לאביו יצחק. קיבל חינוך מסורתי וכשגדל יצא לחיי המעשה.

נשא לאשה את חוה בת מנדל הלמן מרומניה. נמשך לחיבת ציון בעקב תעמולתו של אלעזר רוקח ברומניה והחליט לעלות ארצה. משפחתו התנגדה לכך, אך הוא לא ויתר, ובהיות אז גזירות והגבלות מצד השלטון הטורקי לכניסת יהודים מרוסיה ומרומניה לארץ-ישראל עבר עם משפחתו מקישינוב לעיר הנמל קונסטנצה שבחבל דוברודז'ה ברומניה וישב שם שנים אחדות, ובהיות החבל הזה עד שנת 1878 שייך לטורקיה, השתדל לסדר בקונסוליה הטורקית שיתקבל ברשימה כאחד מתושבי החבל מדור-דורות, נתין טורקי לשעבר הרוצה להשאר תחת חסות השולטן, וכך עלה בידו להשיג את מטרתו ולקבל פספורט טורקי, המקנה לו את הזכות להתישב בכל מקום ברחבי הממלכה, ואף בארץ-ישראל, - ובשנת תרנ"ט עלה ארצה עם משפחתו והתישב ביפו.

עבד שנים אחדות כפועל חקלאי ברחובות ואח"כ עבר לפתח תקוה, רכש שטח קרקע, בנה בית וסידר משק ונטע כרם שקדים ולימד את אשתו לחלוב פרות ולגדל תרנגולות, ומשלא הצליח כרם השקדים שנטע למחיתו, קיבל משרה כמשגיח בפרדס הבארון בנימין רוטשילד .

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 852). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/852