צאצאיו: שרה אשת יהודה ע. איתאח (בעל דפוס בירושלים), מזל אשת עזרא נחמד (פקיד בעת"א), שלום מרדכי חיים, אסתר .
דוד צבי וילנציק
נולד בצ'רניגוב (אוקראינה), בשנת תקצ"ד (1834). לאביו גדליהו דב. למד בחדרים ובישיבות וקיבל חינוך תורני חסידי בנוסח חב"ד.
נשא לאשה את לאה דבורה בת יוסף .
עסק במסחר משקאות והיתה לו מסבאה. קבע עתים לתורה ולחסידות. היה נוסע לעתים קרובות לשבתות אל האדמו"ר ר' ישראל נח שניאורסון לניעזין, והיה משלם בעין יפה ל"חוזר" שהיה מוסר לו את דברי התורה של רבו, שאמר בשבתות, בעת שהוא עצמו לא יכול לנסוע שמה.
חינך את בניו ברוח התורה והחסידות, שכר להם את טובי המלמדים וכשגדלו היה שולח אותם ללמוד בישיבות ניעזין והומל.
אחרי שבנו זרח עלה ארצה בשנת תרס"ה עלה גם הוא עם יתר בני ביתו, התישב ביפו ובהיותו כבר איש בא בימים הקדיש את כל זמנו לתורה ולעבודת הבורא.
נפטר בתל-אביב, ג' אלול תרע"ו.
צאצאיו: שלום (סבסטופול, קרים, רוסיה), יוסף (במשך שנים רבות מנהל ת"ת התימנים מטעם מחלקת החינוך בת"א), זרח (ראש הפירמה ז. וילנציק ובניו ), ישראל (בבראזיל), יצחק אייזיק ז"ל (פתח-תקוה), צפורה פנטיליאט ז"ל, בלהה לוין .
טוביה פלטניק
נולד בסטאלאיה-אושיצה, פלך פודוליה, אוקראינה, בשנת תר"ן (1890), לאביו דוד (חקלאי בן חקלאים, חוכרי אחוזות של הפריצים בסביבה מדור לדור) ולאמו נחמה בת אהרן משה לרנר . למד תורה בחדרים ואצל רב הקהלה ר' משה טלר, גמר בית-ספר עממי רוסי והשתלם באופן פרטי בשפות, בלימודים כלליים ובפנקסנות ואח"כ עזר לאביו בניהול המשק ושיווק היבול.
כשעלו הוריו ואחיותיו בתרע"ב והתישבו בפתח תקוה יצא הוא עם שלשת אחיו - יעקב, אברהם ויוסף - לבראזיל להשתכר כסף לשם ביסוסם הכלכלי בארץ-ישראל. אחרי שהיה קצרה בפרנאמבוקו התישבו בצפון הארץ, במקום החם ביותר בקרבת קו-המשוה, בעיל נאטאל, שהיו בה היהודים הראשונים. יסדו בשותפות בתי-חרושת לרהיטים ומרצפות וקנו את החוה החקלאית אוטינגה עם בית-חרושת לסוכר ולספירט, במרחק 60 ק"מ מהעיר. הוא ניהל את החוה ומפעלי התעשיה החקלאית שבה וגידל קני סוכר, צמר גפן, אורז, מנדיוקא ובהמות, ויתר האחים ניהלו את עסקי התעשיה והמסחר בעיר. במשך הזמן נוספו בנאטאל יהודים עד כדי "מנין", ואז יסד שם קהלה וב-1918 (אחרי הצהרת בלפור) אף אגודה ציונית.
בסוף 1919 בא לבקר את הוריו ואת הארץ, נשא לאשה את אולגה בת בנציון ברסלב (מחלוצי תעשית השמנים באלץ) ובספטמבר 1920 חזר עם אשתו לבראזיל. גם שלשת אחיו באו ארצה לביקור אצל החולים, נשאו להם נשים מהארץ וחזרו לנאטאל.
ב-1922 הנהיג כראש האגודה הציונית פנקס של הקה"ק בקהלת נאטאל, בו נרשם כל מאורע כללי ופרטי בחיי היהודים שבעיר ובדף הראשון נרשם יום הולדתה של בתו הבכורה אסתר . משנזקקו ילדיהם לחינוך יסדו גן-ילדים עברי ואח"כ בית-ספר עברי בנאטאל והביאו גננת ומולים מארץ-ישראל.
ב-1925 ביקל שוב עם משפחתו בארץ. אז רכשו האחים קלקע ונטעו פלדס ליד בני ברק, ובאותה שנה נטעו גם ליד נאטאל פלדס גדול של עצי הדר ועציפלי טלופיים שונים והנהיגו בו סידורים משוכללים, שמחלקת החקלאות הממשלתית ציינה אותם למופת ליתר הנוטעים במדינה. בשנות שהותו בבראזיל היה פעיל בתנועה הציונית ועזר בהרבה להצלחת שליחי