Volume 2

Page 940

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הוא לצאת את הארץ, וב-1894 חזר לרוסיה, יסד במינסק יחד עם י. זלקינד משרד טכני ובית-חרושת למכונות, שהעסיק 200 פועלים יהודים (דבר נדיר אז ברוסיה), שהתמחו אצלו במקצוע, ובכך פתח בפני יהודים את הכניסה לעבודה במיכאניקה. ב-1900 הקים בית-חרושת לנייר בנובובוריסוב. יסד ב-1903 עם יהודה זאב נופך ואחיו נחום במינסק "חברה לפתוח תעשיות בא"י". והשתתף ביסוד חברת "עתיד" בחיפה 1906.

בינתים הוסיף לעסוק בפעילות ציונית יחד עם ד''ר יצחק נופך, משה חיים חורגין והמהנדס ישראל קאסל , וב-1907 השתתף כציר בקונגרס הציוני (בינתים עלתה ארצה אחותו, מניה וילבושביץ-שוחט , ופיתחה פעילות רבת מרץ בסדור תכניות של התישבות פועלים על יסודות קולקטיביים ובארגון השמירה העברית המאורגנת בא"י).

ב-1908 ביקר בארץ לשם הבראת עסקי ביתהחרושת ל. שטיין ביפו וחזר לרוסיה. בשנות 1910/12 הגה תכניות מעשיות ליסוד תעשיה בארץ-ישראל והגיש בענין זה הצעות לקונגרס הציוני העשירי (באזל 1911) ויחד עם אחיו משה פעל למען יסוד קונסורציום של בעלי-הון ציוניים ברוסיה (פולאק, גוץ, ויסוצקי, ואדיאיב ופרסיץ) כדי להקים בארץ-ישראל תעשיות שמן, מלט ונייר וטחנות גדולות (על מעשיותם של רעיונות אלה תעיד העובדה, שכמעט כולם הוגשמו).

ב-1912 עלה להשתקע בארץ ונתמנה לנהל את עבודות בנין התכניון ובית-הספר הריאלי העברי בחיפה.

משפרצה מלחמת-העולם הראשונה באב תרע"ד נתמנה מטעם ועד הסיוע האמריקאי ליו"ר הועדה לניהול ביצוע עבודות ציבוריות בעיר ת"א לשם הקלת המשבר.

בתשרי תרע"ו נתמנה מטעם השלטון הצבאי הטורקי לנהל עבודות צבוריות ביפו ובעיקר לשם שיפור העיר ולפתיחת רחוב חדש נטוע שדרות דקלים מחוץ לעיר לשם הרחבתה. - אלה הן השדרות, שנקראו אז על שם המצביא ג'מאל פחה ואח"כ על

שם המלך ג'ורג' החמשי. בסוף שבט תרע"ו נתמנה מטעם ג'מאל פחה למהנדס ראשי ליד מפקדתו העליונה בדמשק ואח"כ גם למהנדס עירית דמשק ופעל רבות לשיפור העיר, תיכון שדרות מפוארות, בדק בניני מסגדים עתיקים, סלילת כבישים וכו'. במשרה זו העסיק בעבודה יהודים רבים ושחררם בכך מהשרות בצבא.

בשנות 1919/21 היה מנהל המחלקה הטכנית של ועד הצירים שידל את מר פאיינסון לייסד בארץ בית חרושת לשמן, בנה את בית-החרושת לשמן "אגולין" באלכסנדריה של מצרים וניהל את השלב הראשון של בנין בית-הכנסת הגדול בתל-אביב.

משנת 1922 ישב בחיפה ופעל בתור מהנדס בנאי ואח"כ מהנדס יועץ. בנה את בניני בתי-החרושת "שמן", "נשר" וחברת החשמל ואת ההתחלה של בית הכנסת המרכזי בחיפה, שלא על מנת לקבל פרס.

משנת 1932 חבר הועד המנהל של התכניון, יוזם ומנהל שיעורי-הערב המקצועיים ליד התכניון, חבר אספת הנבחרים וציר בקונגרסים מדעיים שונים.

הקים בארץ דור של תלמידים רבים למקצוע והדריך פועלים רבים במלאכת הבנין.

שתי מטרות התוה לפניו בחיים הצבוריים: א) מלחמה למען התפתחות התעשיה ובסוסה, ונגד הצטמצמות בתחומי ההתישבות החקלאית (הצעות ראשונות בענין זה הציע עוד ב-1894 לועד האודיסאי של חובבי ציון).

ב) יצירת מעמד של בעלי-מקצוע יהודים חדורי אהבה למקצוע ולעבודה, כתנאי ראשון להצלחת התישבות תעשיתית.

היה איש העבודה והחזון, חבר להסתדרות העובדים, חי חיי צנע וענוה, אך תקיף בדעותיו ובדרישותיו לשמירה על איכות העבודה ורמת המקצוע, ואת אשר רכש לו נדב למוסדות צבור.

פרסם רשימות זכרונות ופרקי אוטוביאוגרפיה בעתונים "דאר היום", "דבר", "העולם" ו"עומר".

נפטר בחיפה, ג' אלול תש"ג (4.9.43).

את כל הונו השאיר לקייטנה הארצית שעל הר הכרמל על שם אמו "שרה וילבושביץ" ולקרן לפרסים בידי התכניון העברי על שם "צלה וגדליהו וילבושביץ" בעד עבודות מחקר בתנאי הבנין בארץ.

צאצאיו: עמנואל (ד"ר לכלכלה ובעל בית מסחר למכונות בחיפה), אלכסנדר (שירת בגדוד העברי הראשון במלחמה העולמית הראשונה והיה בין מארגניו. נפטר 1932).

בנימין זאב הלוי ספיר (בז"ה)

נולד בירושלים, בשנת תר"ג (1843), לאביו ר' יעקב (השד"ר החוקר, שגילה את יהודי תימן וחיבר את ספר-המסעות הנודע "אבן ספיר" ו"אגרת תימן השניה") ולאמו פיגא לאה בת הרב שלמה זלמן הכהן שפירא (מראשוני העולים מוילנא ועסקניה שעלה לא"י בשנת תקס"ד). היתה מפורסמת בפעולותיה לטובת

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 940). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/940