Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 946

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שיצאה לאור ע"י ה"יודישער פערלאג" ושעד היום נחשבת לאחת האנציקלופדיות היהודיות הטובות ביותר.

בשנת 1920 נשא לאשה את אירמה בת אליהו (אדוארד) הרצקה.

פרסם הרבה מאמרים בשאלות יהודיות וציוניות שונות ב"יודישה רונדשוי", וכשעבר לארץ-ישראל, פרסם את מאמריו ב"הארץ" וב"העולם".

בשנת 1929 נבחר בברלין לנשיא לשכת "מונטיפיורי" של "בני ברית" ובשנת 1933 נבחר גם לחבר הועד הפועל של הלשכה הגדולה ל"בני ברית" בגרמניה.

עם השתלטות היטלר בשנת 1933 עבר עם הארכיון הציוני לארץ-ישראל והמשיך פה לכהן כמנהלו הכללי עד היום. הארכיון הולך וגדל, ומתפתח תחת הנהלתו המרכזית, וממלא תפקיד עצום לשם הכנת החומר ההיסטורי לדברי-ימי הציונות והתנועה הלאומית.

השתתף כפקיד בכל הקונגרסים הציונים החל מהקונגרס הי"ד, שימש בקונגרס הט"ו בתור עורך ה"קונגרס-צייטונג" והחל מהקונגרס הי"ז כמזכיר נשיאות הקונגרס. כמו"כ השתתף בשנות 1930-1926 בישיבות הועד הפועל הציוני בתורת רשם הפרוטוקולים.

בשנים 1934-1935 נבחר לסגן הנשיא של לשכת "ירושלים" של "בני ברית". בשנים 1936-1935 נבחר לחבר הועד הפועל של הלשכה הגדולה של "בני ברית" בארץ ישראל.

ממיסדי החוג העברי הראשון שליד "התאחדות עולי גרמניה" בירושלים, ובשנת 1933 היה יו"ר ועדת התרבות של "התאחדות עולי גרמניה" בירושלים ונבחר ליו"ר הועדה הארכיונית של החברה הארצישראלית להיסטוריה ואתנוגרפיה. ממיסדי הארכיון הכללי לתולדות ישראל בירושלים.

פרסם מאמר מדעי (בגרמנית) "מקורות עבריים בתעודות רומיות וגרמניות מימי הבינים" (1916), "הציונות ומפעלה" (1933), "מלון גרמני-עברי (1935), ופרסם בה"יודישעס לעקסיקאן" (הלקסיקון היהודי) הרבה ערכים בתולדות הציונות ותולדות יהודי גרמניה.

בנותיו; אסתר, מרים.

מרדכי פרימן

בן שמואל (סוחר) ומרים בת ברוך וינשטיין מבלטה, נולד בבלטה, פלך פודול, ט"ז תשרי תרכ"ט (1868).

התחנך בחדר ולמד מפי מלמדים פרטיים.

נשא לאשה את חוה בת אהרן גפן, מהכפר גבוזדובקה, פלך חרסון.

עסק במסחר. היה חבר פעיל בעניני צבור וציונות. מורשה "חובבי ציון" בעירו.

בשנת תרס"ה עלה ארצה עם משפחתו והתישב בבן-שמן, שהחלה אז בבנינה.

במשך זמן קצר עבד בתור מנהל פנקסים בבית החרשת של חברת "עתיד" לתעשית שמן.

הקים בית ומשק ועבר לחקלאות. חבר הסתדרות האגרונומים, ברית ראשונים, חברה עברית לחקירת א"י ועתיקותיה.

גידל דור חקלאים (4 בנות ושני בנים - מהם: 16 נכדים ו-4 נינים).

צאצאיו: רבקה אשת נפתלי רחמן (בן-שמן), שרה אשת יוסף קליבנר (רחובות), רחל אשת יצחק היינרמן (כפר יחזקאל), פנחס (כפר בילו), עתידה, אהרן (בןשמן).

אשר זליג ארליך

נולד במושבה היהודית נהר-טוב, פלך חרסון (אוקראינה), י"ג אדר ב' תרל"ח (18.3.1878), לאביו ר' חיים יצחק (למדן וחסיד-חב"ד מובהק, אכר בדור השלישי בכפר וראש הכפר במשך כמה שנים) ולאמו פנינה (פרל) בת משה בנימין רבינוביץ מניקולייב. למד בחדרים ובישיבות, ואף בישיבת ליובאוויטש ושם למד יחד עם ר' יוסף יצחק , האדמו"ר מליובאוויטש שעבר לברוקלין וראש בית חב"ד כיום. הוסמך לשחיטה ולרבנות והיה שו"ב בנוביבוג ואח"כ רב ושו"ב בדימובקה שבפלך חרסון. הצטרף לחיבת ציון מבחרותו ובשני מקומות שרותו הנ''ל היה מורשה הועד האודיסאי של חובבי ציון, ואח"כ הצטרף לתנועה הציונית עם הופעתה.

בראשית תרנ"ח עזב את הרבנות ונסע לאודיסה להשתלם בהשכלה כללית ובחינוך. עזרו לו הסופרים ועסקני-ציון א. ל. לוינסקי ומ. ל. לילינב

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 946). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/946