Volume 2

Page 982

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רומות. חבר הועד המנהל של בית הספר הזה ופעיל בהנהלתו. יזם הקמת מפעל תעשיתי בצפת להעסיק

בו את בוגרי המוסד לשם קימום הישוב היהודי בבירת הגליל העליון משפל מצבה.

צאצאיו: בילה, מאיר.

אהרן איזנברג

נולד בג' כסלו התרכ"ד בעיר פינסק לאביו הרב אברהם משה איזנברג "בעל השם" ולאמו רחל. למד אצל טובי המלמדים בעירו, היה מתמיד גדול, ויצא לו שם "עילוי". הוא אהב מאד את . התנ"ך ואת הקבלה, ובעודו ילד חלם על הרי ירושלים וצפת. בשעות הפנאי היה עוסק בגנת הירק שמאחורי הבית. כשהגיע ל"בר מצוה," נגש האב אליו, נשקו על מצחו ואמר: "בעמדי בתפלת ערבית, ובאמרי '"ותחזינה עינינו" ראיתיך בני נוסע לארץ ישראל". מאז הגה הנער יומם ולילה בנסיעתו לארץ ישראל, והתחיל מתכונן אליה. את סודו גלה לחבריו ויחד יסדו אגודה חשאית בשם "חובבי ציון". כשמלאו לו 17 שנה התחיל דורש דרשות בבתי כנסיות על חבת ציון. בן 19 נשא לאשה את בלהה בת יהושע משל, ממשפחה אמידה וחשובה, ותנאי מפורש התנה אתה שלאחר הנשואין יעלו לארץ ישראל. התנאי קויים, ובג' כסלו התרמ"ה דרכו רגליהם על אדמת ארץ ישראל, ברדתם לחוף יפו קרע איזנברג את הפספורט הרוסי, בכונה שלא יוכלו לשוב אל הגולה. אותו יום נסע יחד עם ישראל בלקינד חברו לראשון לציון אל אסיפת הפועלים שנתקימה שם באותו ערב. את אשתו ואת הפעוטות השאיר אהרן ביפו. אותו זמן נגשו לבנין בית הכנסת בראשון לציון, בנו גם אורוה לסוסים. פועלים עברים הסתובבו בלי עבודה, וחולי קדחת התגלגלו במטבח וברפתים. הוא הלך אל הפקיד בלוך ובקש ממנו למסור בקבלנות את סתות האבנים לפועלים העברים, לקח אתו חברים אחדים, נסעו ליפו ללמוד את מלאכת הסתות. ביפו בנו אז את בית הממשלה. הוא נתן את שעון הזהב שלו לסתת

הערבי הראשי בשכר למוד למדה כעבור זמן מה שבו לראשון לציון כמומחים ומסתתי אבנים, וקבלו בקבלנות את הבנינים.

יושבים הסתתים ועובדים, עובדים ושרים, הולמים הפטישים, והולמים הלבבות. - על גל אבנים ליד המסתתים ישב לו הרב שמואל מוהליבר שבקר אז בארץ, ומתיעץ אתם. מדבר ובוכה, בוכה ומברך "שהחיינו" על שזכה לראות את "בני משה" כמסתתים ובונים בית כנסת במושבה העברית ראשוןלציון.

כדי להיות עצמאי בפעולותיו עבר לודי-חנין והתישב שם עם משפחתו במרתף בפרדס ראובן לרר, המרתף נהפך במהרה למרכז התחיה, למרכז "בני משה" בארץ. שם דנו על עניני הישוב. משם היו נשלחים מכתבים לגולה. שם החליטו על יסוד מושבות עבריות חפשיות מעול האפוטרופסות של פקידות הברון. הוא התעניין וגאל את אדמת רחובות שנקנתה על שמו בעזרת ידידו וחברו הנאמן יהושע חנקין. התישב במושבה החדשה שלה הקדיש את כל חייו. בכל העבודות הישוביות לקח חלק פעיל מאד במוסדות התרבותיים, הכלכליים, הצבוריים והמדיניים. השתתף במשלחת הישוב לפריס אל הברון אדמונד רוטשילד. נסע לעתים קרובות אל הממשלה בקושטא בעניני הישוב. השתתף במשלחת הישוב

ללונדון אל הלורד בלפור ב-1919 . יסד חברת "אגודת נטעים", שעל ידה ניתנה האפשרות לנתינים זרים לרכוש אדמה בארץ ישראל. היה חבר במועצה הממשלתית, המועצה שהורכבה ע"י הממשלה להנהלת הארץ. בימי נציבותו של הרברט סמואל - חבר הועד הזמני ליהודי א"י, בועדה המיעצת להתישבות, על יד ההנהלה הציונית. מראשי "בני ברית". איזנברג לא ידע פקפוקים וספקות, תמיד פעל מתוך אמונה עמוקה - ימים ולילות בדרכים מסוכנות ברגל וברכב,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 982). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/982