Volume 2

Page 994

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יצחק יחזקאל הלוי פוליקנסקי

נולד בוילנה, ליטא, בשנת תר"ד (1844), לאביו ליב (סוחר). למד בחדרים ובישיבות ודבק בתורה כל ימיו, ואף בהיותו עסוק במסחר היה קובע עתים רבות לתורה.

נשא לאשה את חוה שרה בת אברהם ליב פאץ מסיבנט, מחוז וילנה.

בשנת תר"ס, כשיצאו שני בניו: ליב (לואיס) ופנחס (פיליפ) לדרום-אפריקה, עלה הוא עם אשתו ארצה והתישבו בירושלים. היה מהפעילים לטובת ישיבת "עץ חיים" והמריץ את בניו ומכיריו לתמוך במוסדות התורה והחסד בארץ ולפעול למען בנין הארץ בכלל, ואף הוא ואשתו הרבו לעזור לנצרכים ב"מתן בסתר". בדרכו זו המשיך לבדו, משנפטרה אשתו בירושלים, ד' סיון תרס"ז, ועד יומו האחרון ישב ולמד תורה והשתדל להיטיב ולעזור לזולת מתוך רצון טוב ואהבת הבריות.

נפטר בירושלים, י"ב כסלו תרפ"א.

צאצאיו: פייגה אשת חיים היימן, פנחס (פיליפ), טייבה אשת מאיר פרסקי, אברהם משה, רחל אשת וולף זקהיים, יהודה ליב (לואיס) (מבעליה ומנהליה של חברת "דובק", חברת דרום-אפריקה-א"י ועוד).

יהודה ליב גליקמן

נולד בצ'עריי, פלך מוהילב, רוסיה הלבנה, ט"ו שבגז תרל"א (1871), לאביו ירחמיאל דב (סוחר) ולאמו לאה בת ר' משה גורביץ . למד בחדרים ובישיבה בסמולנסק והשתלטו בהשכלה כללית ובהנהלת חשבונות. עבד כמנהל פנקסים בעסקי היערות הגדולים של פוליאקוב והיה פעיל בתנועת חובבי ציון.

בתרנ"ג עלד. ארצה ועבד שנתים כפועל חקלאי בראשון לציון.

נשא לאשה את מרים בת הרב משה אייזיק אוס טרובסקי מסלונים (נפטרה בתל-אביב, כ"ה אייר תרצ"ט - 4.5.39).

עבר ליפו ועבד כמנהל חשבונות בבית-המסחר לבגדים של אברהם סטרסלסקי שעבר לידי מר מנדל סון. אח"כ עבד כפנקסן ומנהל העסק בבית-המסחר לחמרי ברזל וצבעים של שמעון רוקח ושותפיו ובמשך הזמן היה לשותף בעסק. ב-1915 פתח לו עסק עצמאי בענף זה ביפו, העבירו אחרי שנים אחדות לת"א והעלהו לאחד העסקים הגדולים לחמרי ברול ובנין בארץ, שנודע בישרו ובמהימנותו.

היה פעיל בחיים התרבותיים והצבוריים של הישוב הישן והחדש. במשך שנים רבות שימש גבאי בית הכנסת החבד"י של הרב שניאור זלמן סלונים בנוה שלום.

היה חבר הועד המפקח של בית-הספר לבנות בנוה צדק, מתעתדים לשולמית רופין ביסוד ביתהספר לנגינה "שולמית", שבנותיו היו מחניכותיו הראשונות. חיבב גם את הנגינה המסורתית והחזנות והיה ממיסדיה ותומכיה של אגודת חובבי החזנות והשירה העברית בת"א והקדיש, זמן ופעילות לקבלת פניהם ולהארחתם של חזנים נודעים שבאו לבקר בארץ. היה חבר ועד תל-אביב ומעסקניה הראשונים של השכונה שהיתה לעיר, מהבונים הראשונים בהרחבת השכונה על אדמת "חברה חדשה" (כיום רחוב אלנבי, מול תל-אביב העתיקה).

במלחמת העולם הראשונה היה פעיל ועמד לעזרת הועדים להקלת המשבר והמצוקה בראשותו של מאיר דיזנגוף ואח"כ לעזרת הפליטים והמגורשים מת"א ויפו.

אחרי המלחמה השתתף ביסוד לשבת המסחר העברית ליפו ות"א והיה סגן נשיאה עד שחלה ואז נבחר לנשיא כבוד לכל ימי חייו. היה מיוזמי המזח והנמל בתל-אביב בשנת 1936 ומיוזמיו הראשונים של "אוצר מפעלי ים" שבנה את נמל תל-אביב מפעילי "עונג שבת" של "אהל שם" בת"א ותומך במפעלים שונים למעשי חסד ותרבות, בענוה ובהתרחקות מהפרסום, היה פעיל ותומך בועדה להוצאת "ספר תל-אביב" בעריכתו של הסופר א. דרויאנוב. נבחר בתרפ"ט לועד לעזרת פליטי המהומות מהשכונות הקיצוניות (יתר החברים: הרבנים הראשיים, יש ראל רוקח, שהיה אז סגן ראש עירית תל-אביב, משה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 994). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/994