Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1103

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ועסק בו כשנתים, ובנו למד שם מפי דודו הד"ר אדוארד ליברכט מנהל הגימנסיה היהודית. באותו זמן נפגש שם עם הרב עזריאל הילדסהיימר , הרב ד"ר מאיר ליהמן ממאינץ (סופר ועורך ה"איזראליט" עתונה של היהדות החרדית( ומר עובדיה (אמיל) בר' צבי לחמן (בעל אחוזת לחמן בפתח-תקוה) והדריך בכיוון מעשי את התענינותם בישוב ארץ-ישראל). (לאחר כמה שנים, בתרנ"ב, כשהרב אריה ליב פרומקין עזב את ניהול אחוזת לחמן ויצא לחו"ל נתמנה הוא למנהל האחוזה שנקראה בשם "נחלת צבי" ע"ש אבי בעל האחוזה).

בתרמ"ח חזר ארצה ויחד עם ר' בצלאל לאפין יסד בית-מסחר לאכספורט ואימפורט, היה גבאי בביקור חולים ובעוד כמה מוסדות בירושלים, השתתף עם ר' בצלאל לאפין ור' אליהו גודל ביסוד השכונה "שערי פנה" לפי תכנית שהמתנחלים ישלמו את מחיר הבתים בשיעוריו במחירי שכר דירה. השתתף ביחד עם אליהו גודאל, בצלאל לאפין, הרב זאב היילפרין, הרב יעקב זק"ש, שמואל צוקרמן, הרב מרדכי גרשון וויינברג ביסוד חברת "אמונת ישראל" במטרה להושיב יהודים על הקרקע בא"י שמהכנסות החברה בנו בור מים גדול בחורבת ר' יהודה חסיד. פעולה חשובה בימים ההם לטובת בית הכנסת והת"ת.

בתרנ"א השת"ף עם העסקנים יצחק רוקח ובנו שמעון, דוד פיינשטיין ומאיר חיים בן ניסן בק ביסוד חברה לגאולת הארץ ובהשתתפות מיכל ליב כץ התקשרו על קנית שטח גדול מאדמת עמק עכו מאת סורסוק ונתנו 30.000 פרנק דמי קדימה, התקשרו עם זאב טיומקין, ראש משרד "חובבי ציון" ביפו, למכירת הקרקע לעולים חדשים מרוסיה לשם הקמת מושבות. אך בגלל גזירות השלטון הטורקי בתרנ"ב נגד העליה היהודית גברה הבהלה בין הקונים מחו"ל, הפסיקו את תשלומיהם, וגם החברה לא יכלה לעמוד בהתחייבותה, הקניה נתבטלה והכסף שניתן לסורסוק הלך לאיבוד. היה נכבד ונשוא פנים אצל השלטונות הטורקיים והקונסוליה הגרמנית.

בתרנ"ז נסע ללונדון ויחד עם ר' מנדל חייקין יסד בית-מסחר גדול למשקאות מארץ-ישראל (בעיקר יינות מאחוזת לחמן וקוניאק מבית-החרושת הקטן שהיה בגדרה) ושהה שמונה שנים (העסק קיים עד היום בשם הפירמה מ. חייקין ושות').

בתרס"ה נענה להזמנת קרובו אהרן הלל (יליד הארץ, שהמציא שיטה חדשה לתעשית מטות ברזל, קיבל עליה פאטנט ויסד בית-חרושת למטות-ברזל בניויורק) ונסע אליו להיות מנהל ראשי במפעל, ובמשך הזמן נעשה שותף בעסק והצליח בעסקיו. כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה נתחסל העסק ונסגר. הוא לא רצה להתקשר בעסק חדש, שכן מנוי וגמור היה אתו לחזור ארצה מיד לכשתגמר המלחמה.

נפטר בניו-יורק, ב' תשרי תרע"ו, ורעיתו נפטרה שב כ"ח אלול תרע"ט.

צאצאיו: עקיבא (מעסקני הצבור בפתח תקוה). רוזה שושנה אשת אברהם גודל.

הרב מאיר אויערבאך מקאליש

נולד בעיר דוברי, ליד קאליש, פולין, ר"ח אדר תקע"ה (1815), לאביו הרב יצחק איציק (רב בקהלות דוברי, פלוצק ולנצ'יץ, משושלת דורות של רבנים מפורסמים בפולין, מחבר הספר "דברי חיים"). למד תורה בבית אביו ובישיבות והוסמך לרבנות.

נבחר לרב בעיירה קוואהל, פלך וארשה, ואח"כ בקולו. הדפיס את הספר "דברי חיים" של אביו (שאלות ותשובות וחידושי הלכה) והוסיף עליו הערות וחידושים משלו בציון "אמר בן המחבר", וכך נתפרסם כגדול בתורה ונתקבל לרב ראשי בקאליש.

בשנת תרי"ט עלה ארצה והתישב בירושלים והביא אתו הון רב, כי עשיר היה. בראשונה התאכסן בבית ר' יהושע ילין ואח"כ קנה לו בית בקצה רחוב היהודים ובנהו מחדש בעזרת מחותנו ר' יעקב קופל יעקוביץ וקרא לו "אהל יעקב" על שם נדבן זה, אך בפי בני ירושלים נקרא הבנין "חצר הרב מקאליש".

בשנת תר"כ נתמנה לרב ראשי לעדה האשכנזית בירושלים לדרישת הרב שמואל סלנט , שהיה הרב הראשי בפועל, אף כי לפי התמנותו היה תוארו הראשון סתם "מורה הוראה", ובהיות ומרוב ענותנותו לא רצה לשאת עליו את התואר רם-המעלה של רב ראשי, רק בדלית ברירה (מחוסר אדם מתאים ורצוי לכל העדה) הסכים לשאת את העול הזה, לכן השתמש בשעת הכושר כשבא הרמ"א מקאליש לשכון כבוד בירושלים, ובו נתאחדו תורה וגדולה במקום אחד, ודרש בתוקף שישחררוהו מתפקידי הרבנות הראשית וימנו למשרה זו את הרב מקאליש. אך למעשה הוסיף הר"ש סלנט לשרת את הצבור כמקודם ויחד עם הרב מקאליש ניהלו שניהם את העדה באהבה ובכבוד ובהבנה הדדית. והרב מקאליש שרת את העדה בלי לקבל משכורת, כי לא היה זקוק לה, ויותר מכן עזר בכספו למוסדות צבור ולנצרכים.

היה יפה ונהדר גם בחצוניותו, גבה קומה, בעל הדרת פנים, עינים יפות ומאירות. עשה רושם רב במראהו ובהדרת פניו.

הרב מקאליש פעל במרץ ובהצלחה לשחרור האשכנזים ממרות העדה הספרדית בעניני שחיטה והודות להשפעתו הודיע הראשון-לציון של הספרדים (הרב הראשי היחיד, המוכר על-ידי השלטון) לממשלה הטורקית ולראשי הדת המוסלמית, שגם האשכנזים הם יהודים וגם שחיטתם כשרה למוסלמים, וכך נתאפשר לאשכנזים לסדר להם שחיטה מיוחדת ואטליזים מיוחדים ולמכור את הטריפות למוסלמים. כן פעל רבות לטובת העדה האשכנזית בסידור עניני ה"חלוקה" וליסוד הועד הכללי כנסת ישראל, לביצור התלמוד-תורה וישיבת "עץ חיים" וליסוד ביקור-חולים והיה נשיא כולל וארשה. תמך מכספו בכל דבר צבורי וגם עזר לתלמידי-חכמים נצרכים, ליתומים ולאלמנות. מסביבו התרכזו טובי הצעירים מבני ירושלים בתוכם יואל משה

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1103). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1103