Volume 3

Page 1111

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שניאור זלמן שזר (רובשוב)

נולד ר"ח כסלו תר"ן (6 לאוקטובר 1889) בעיר מיר, פלך מינסק, לאביו ר' יהודה ליב ב''ר מאיר רובאשאוו מדוברובנה (בן ר' יצחק נתן מברודי, בן ר' מאיר בעל "מאיר נתיב" אב"ד הרובישוב, פלך לובלין ומכאן שם המשפחה. דור שמיני לר' יואל סירקיש בעל הב"ח) ולאמו שרה בת ר' משה גינצבורג ממיר (בן ר' שאול מצישניק, חתן הנגיד ר' משה שוארץ , אבי משפחות שחור ממיר). בהיותו בן שלש נשרפה העירה ואביו, סוחר עצים, עבר עם משפחתו לעיריה הסמוכה שטויבץ (סטולבצי, פלך מינסק) קבל שם חנוך מסורתי. בין מלמדיו היה הפרוש מקוידאנוב ר' יעקב דוד לויטן (אבי המגיד הקנאי מבריסק ר' אליקום גצל המפורסם). שמע שעורים בגפ"ת אצל הר"ר ראובן כ''ץ (עתה אב"ד פ"ת) וקבל היתר הוראה בהיותו בן ט"ו.

מורו לעברית היה המשורר י. ש. קצנלבויגן (י. ש. ק. ) שטבע בשווייץ ב-1904. למודים כלליים למד אצל מורים פרטיים. ביוני 1906 נבחר מעירתו כציר לועידה הגלילית של פועלי-ציון במינסק, שבה הרצה י. בן-צבי ונבחר בה למזכיר הועידה. ובחורף 1906/7 תרגם לאידיש את שורת המאמרים של ב. בורוכוב "הפלטפורמה שלנו" שנדפסה בהמשכים ב"יברייסקיה רבוטשי כרוניקה" ו"מולוט" וכאשר נוסדה הוצאת הספרים של המפלגה "דער האמער" ומערכת הדושבועון "דער פראלעטארישער געדאנק" (רעיון הפועל) וברוכוב רכז סביבו בוילנא את הוגי הדעה שבתנועה. נקרא לשם גם ז. ר. להיות מתרגם קבוע. שם תרגם את מאמרי ברוכוב (בחתימת בר-דרומא, פוסטויאני, גרשנזון) ומאמרי י. בן צבי ("הפילוסופיה של נדודי היהודים"). ששניהם כתבו רוסית. בסוף הקיץ נאסרה המערכת ואתה ז. ר" ישב במאסר בוילנה עד לאחר סוכות. בימי שבתו במאסר החליט להקדיש את זמנו לחקר תולדות ישראל ונתקבל כתלמיד למחזור הראשון של האקדמיה לחכמת ישראל שנוסדה אז בפטרבורג ע"י ברון דוד גינצבורג (נקראה אז בשם "שעורים גבוהים ללמודי המזרח"). שם למד ארבע שנים מפי הברון גינצבורג, ד"ר י. ל. קצנלסון, שמעון דובנוב, ה. ב. סליוזברג, א. קרלין, מ. ל. וישניצר, ד. ב. מרקון ואחרים. בהדרכתו של ש. דובנוב החל את מחקריו ההסטוריים, ברבעון "יברייסקיה סטארינה" ובאנציקלופדיה של ברוקהויזעפרון.

באב תרע"א עלה לארץ, ועבד כפועל חקלאי בקבוצת מרחביה. אז נפגש עם ב. כצנלסון בכנרת. שב לרוסיה להתיצב לצבא, שוחרר ונשלח מטעם האקדמיה לאוניברסיטה בגרמניה להתמחות בלמודי הסטוריה ופילוסופיה. למד בפרייבורג (אצל מיינקה, פבריציוס, ריקרט, יונס ואח') ובשטרסבורג (אצל זימל, נובק). ובברלין (אצל אדוארד מאיר, מיינקה, גרסמן, שטרוק), אז פרסם ב"השלוח" (כרך כ"ט) את עבודתו המדעית הראשונה "סופרו של משיח" (לתולדותיו של ר' שמואל פרימו, מזכירו של שבתי צבי) ואת הערכים "שבתי צבי"

"ויעקב פרנק" באנציקלופדיה הרוסית ושורה של ערכים אחרים (מכרך ט' ואלך). עם פרוץ המלחמה הוצא מן האוניברסיטה ונשאר תקוע בגרמניה כשבוי אזרחי. קבע ישיבתו בספרית-הקהלה בברלין והכין את העמדה שקבל מרבו ש. דובנוב. אוסף החומר ההיסטורי לתולדות היהודים בפולין במאה הט"ז-והי"ז לפי השו"ת וספרי הדרוש. פרק של העבודה הזאת - "אידיש בתוך שאלות ותשובות" - נדפס בהמאסף ההיסטורי הראשון של יוו"א (היסטארישע שריפטען, באנד 1). עם כבוש פולין ע"י הגרמנים החלה תקופת התנערות רבה לציונות גרמניה ולתנועת העבודה בקרבה. נכנס אז כעובד קבוע במערכת "יודישע רונדשוי" (1916/19), היה האחראי בה לספרות העברית ולעתונות האי"ת, יסד את מפלגת פועלי-ציון בגרמניה וערך את קובציה "אויף דער שוועל", היה משתתף קבוע בירחון "דער יורה", שערך ד"ר מרטין בובר . ופרסם בה שורה של מאמרים ורשימות אידיאולוגיים והסטוריים (בחתימת ר. זלמן, ר.ז. ועוד). מחזור הרצאותיו שהיה קורא שבוע שבוע באולמי ההנהלה הציונית ובמועדון ק.י.פ. ל"תולדות ההסטוריוגרפיה העברית" ו"לתולדות התנועות המשיחיות בישראל" (1917/18) רכזו את תנועות הנוער הציוניות מכל הזרמים, היה פעיל בתוך החבר המצומצם של "עולי-ציון", עם א. יעקבסון ומ. בובר בראשם, שהתארגנו על מנת לעלות לארץ מיד עם גמר המלחמה ולפעול בציונות ברוח תנועת העבודה. הוא תרגם לגרמנית את המכתבים מא"י שכתב אז א. ד. גורדון ופרסם ב"דער יודה", תרגם שם את מאמרי אל. שוחט, י. בן צבי, וב. כצנלסון, ובסוף 1917 פרסם ב"יוד. רונדשוי" קריאה לארגון "החלוץ" באירופה - ובבוא הפועלים היהודים מפולין הכבושה לעבוד במכרות בגרמניה, עבר את מקומות רכוזיהם, הקים קלובים לפועלים יהודים, רכז סביבם את הנוער הציוני, עד אשר קמה הסתדרות "החלוץ" בגרמניה (1918). בדמצר 1918 השתתף -יחד עם י. זרובבל וי. שיפר - בועידת היסוד של מפלגת פוע"צ בפולין וקרא שם את הרצאתו על העבודה האי"ת של המפלגה. עם שוב פרופ. מיינקה לברלין (1918) נתקבל מחדש לאוניברסיטה וגמר בסוף 1919. במועצה העולמית הראשונה שלאחרי המלחמה של פוע"צ, שהיתה בשטוקהולם (ספט. 1919) נבחר כחבר המשלחת של הברית שתצא לארץ ותעבד תכנית פעולה לבנין א"י ע"י קואופרציה בתנאים החדשים שלאחר המלחמה. המשלחת - שבה השתתפו גם ד"ר נ. סירקין, פרופ ח. פיינמן, ניר, א. ריבוצקי - הגיעה לארץ בינואר 1920, חדשים לפני הפרעות בירושלים. בימי הפרעות פרסם ז. ר. את המאמר ב"קונטרס" (ל"ג) ה"כקישנוב תעשו את ירושלים". הוא נבחר למזכירה של המשלחת, עבד את השאלונים המפורטים לחקר המצב הכלכלי בקבוצות ובמושבות, וחקר במיוחד את פ"ת, חדרה זאת הקבוצות בעמק. ובעריכתו יצא אח"כ הספר הגדול באידיש (די א"י ארבייט, דין וחשבון פון דער א"י קאמיסיע, יפו, תר"פ) ובעברית (הופיע כחוברת תשיעית של "האדמה" בעריכת ברנר) המכיל סקירה מפו

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1111). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1111